המלחמה בעזה הציבה את השתתפותה של ישראל ושל תאגיד השידור כאן במרכז ויכוח ציבורי ער באירופה. קריאות רבות נשמעו להדחת ישראל מהתחרות, כולל הפגנות נגד השתתפותה באירוויזיון 2024 ו-2025.[1][2] שירה של ישראל לאירוויזיון 2024, "Hurricane", נקרא בתחילה "October Rain". השיר עורר מחלוקת בשל הטענה שהוא מתייחס לאירועי 7 באוקטובר, וכדי שיעמוד בכללי הנייטרליות הפוליטית של איגוד השידור האירופי (EBU), מילות השיר שונו.[3]
למרות המחלוקות הפוליטיות, התוצאות – ובייחוד הצבעות הקהל – הראו עמדה אחרת לחלוטין כשישראל סיימה בתקופה זו במקומות גבוהים בצמרת הטבלה: מקום 5 באירוויזיון 2024 ומקום 2 באירוויזיון 2025.[4] מיזם בדיקת העובדות Eurovision News Spotlight של ה־EBU חשף כי לשכת הפרסום הממשלתית מימנה מודעות ייעודיות במדינות ההצבעה.[5] בעקבות גמר 2025 העלו מספר גופי שידור באירופה במדינות הביקורתיות יותר כלפי ישראל, שאלות על שקיפות ההצבעה הציבורית וקראו לביקורת עצמאית על תוצאות ההצבעה.[6]
תאגיד כאן אישר ביוני 2025 כי בכוונתו להשתתף גם באירוויזיון 2026. התגובה הובילה לקריאות מצד גופי שידור במדינות שונות להדחת ישראל מהתחרות ולבחינת מנגנוני ההצבעה.[7][8] אספה מיוחדת שנקבעה לנובמבר לבחינת שאלת השתתפות ישראל בוטלה עקב הסכם חמאס ישראל מאוקטובר 2025, והדיון נדחה לעצרת הכללית ב-4 בדצמבר 2025.[9] במקביל הודיע האיגוד על שינויים בכללי ההצבעה לחיזוק אמון הציבור.[10]
ב-4 בדצמבר 2025 נערך הדיון שבסופו הוחלט שאם החוקים החדשים הנוגעים לקמפיינים של ממשלות לגבי הצבעה, הורדת האפשרות להצבעות מרובות, והחזרת השופטים לחצי הגמר, לא יעברו בהצבעה אז תערך הצבעה להשתתפות ישראל, באותו ערב נערכה ההצבעה על החוקים החדשים והוחלט לאשר את החוקים, בהצבעה חשאית (738 קולות בעד מול 264 נגד). ולכן הוכרז כי ישראל לא תודח מהתחרות. בתגובה לתוצאות, ארבע המדינות שאיימו בפרישה (הולנד, סלובניה, אירלנד וספרד) מימשו את איומיהן והודיעו על פרישה מהתחרות.[11] בהמשך, ב-10 בדצמבר 2025, איסלנד הודיעה כי היא מצטרפת לחרם ופורשת מהתחרות לשנת 2026.
נציג ישראל לאירוויזיון 2026 נבחר באמצעות תוכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון", פורמט בחירה טלוויזיוני שהונהג לראשונה בשנת 2015.[12] נציג ישראל לאירוויזיון 2026 הוא נועם בתן.
את נועם בתן ליוו הרקדניות ליהיא פרויד (Michelle), עדן זינו, דניאל בן אברהם, יסמין חכמון וג'ניה גפונוב.[13]
ישראל השתתפה ב-12 במאי 2026 בחצי הגמר הראשון של התחרות, והצליחה להעפיל לגמר הגדול.
ב-15 במאי הכריזו איגוד השידור האירופי והנהלת האירוויזיון על סדר המקומות בגמר הגדול שייערך ב-16 במאי. ישראל שובצה במיקום כמדינה השלישית שעולה כדי להתחרות.
בגמר האירוויזיון זכתה ישראל במקום השני, עם 343 נקודות (123 בהצבעת השופטים, 220 בהצבעת הקהל) אחרי בולגריה שזכתה במקום הראשון עם הזמרת דארה, עם 516 נקודות (204 בהצבעת השופטים, 312 בהצבעת הקהל). למקום השלישי הגיעה רומניה עם הזמרת אלכסנדרה קפיטנסקו, 296 נקודות (64 בהצבעת השופטים, 232 בהצבעת הקהל).
1החל משנת 2023 גם המדינות שלא משתתפות יכולות להצביע, והצבעותיהן נספרות כקבוצה אחת ששמה הוא "שאר העולם" (באנגלית: Rest of the world; בראשי תיבות: ROTW).
1החל משנת 2023 גם המדינות שלא משתתפות יכולות להצביע, והצבעותיהן נספרות כקבוצה אחת ששמה הוא "שאר העולם" (באנגלית: Rest of the world; בראשי תיבות: ROTW).
בהשוואה לאירוויזיונים קודמים, כמות התקריות בעל אופי פוליטי שהיו לישראל התמעטו לעומת אירוויזיונים קודמים אך היו כמה אירועים חריגים:
כמו שקרה מאז 2024, מספר זמרים שהשתתפו בתחרות במדינות שונות, התבטאו נגד ישראל, בעיקר מצד נציגי שבדיה, ופינלנד, שיצאו מאז שנבחרו לייצג את מדינתם נגד השתתפות ישראל בתחרות. הדבר הוביל לאזהרות מצד איגוד השידור האירופאי[16]
חלק מהמשתתפים סירבו להתראיין לעיתונאים ישראלים[17]
בטקס השטיח הטורקיז, לצד קריאות עידוד קיבל קריאות בוז לצד מפגינים פרו פלסטינים[18].
במהלך חצי הגמר הראשון, מפגין פרו פלסטיני קרא קריאות נגד ישראל. לצד קריאות בוז, אך מעטות בהשוואה לתחרויות קודמות[19] קריאות נגד בתן היו גם בחזרה הגנרלית שפתוחה לקהל[20].