close
לדלג לתוכן

ליגת העל הרוסית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל הרוסית
Российская Премьер-Лига
BERJAYA עונת 2026/2027
ליגת העל הרוסית
כינוי אליפות רוסיה בכדורגל
תחום BERJAYA כדורגל
ארגון הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
מדינות רוסיהרוסיה רוסיה
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 16
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־35 שנים)
שמות קודמים הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית זניט (2025/2026)
מרב הזכיות זניט (11)
מפעל מקביל הגביע הרוסי בכדורגל
מפעל נמוך הליגה הראשונה
https://www.premierliga.ru
BERJAYA
גביע האליפות, שהוענק בשנים 2001–2019.
BERJAYA
משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לקרסנודאר. אוגוסט 2016

ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית: Российская футбольная премьер-лига) או בפשטות ליגת העל הרוסית (ברוסית: Российская Премьер-Лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה, ליגת הספורט הפופולרית ביותר בה (עם ממוצע של 4 מיליון צופים לעונה עד לפרוץ מגפת הקורונה ברוסיה). נכון לספטמבר 2023, הליגה מדורגת במקום העשרים ושש בדירוג אופ"א[1] והיא הליגה התשיעית ביוקרתה, עם שכר ממוצע של 753,223 יורו לשחקן[2] ועם שווי שוק של 887.7 מיליון יורו (נכון ל-2018).

בעונת 2001 הליגה החלה להיות מנוהלת על ידי ישות עצמאית, "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל", הקשורה חוזית עם התאחדות הכדורגל הרוסית. החל מעונת 2022/23 נקראת רשמית בשם "מיר - הפרמיירליג הרוסי" («Мир-Российская Премьер-Лига») על שם נותן החסות מערכת התשלומים ״מיר״.

בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה (מקומות 15,16) יורדות לליגת הכדורגל הלאומית ושתי הקבוצות שמסיימות לפניהן (מקומות 13,14) מתמודדות בטורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, – "ליגת הכדורגל הלאומית", – מול הקבוצות שסיימו במקומות 3,4 בליגה השנייה. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.

מאז עונת 2011/12 כל הקבוצות שזכו בחלק הראשון של האליפות, דהיינו ניצבו בראש הטבלה במחזור ה-15, זכו בהמשך גם באליפות המדינה לבסוף. יוצאת מן הכלל הייתה עונת 2013/14, אז זניט הייתה במקום הראשון במחזור 15, אך הפסידה את ההובלה שני מחזורים לסיום העונה ובמקומה זכתה צסק"א מוסקבה.

הקבוצה המצליחה ביותר היא זניט עם 11 אליפויות ואחריה ספרטק מוסקבה עם 10 אליפויות, אחריהן צסק"א (עם 6 אליפויות). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

בשנת 2020 ליגת העל הרוסית הפכה לליגה הגדולה הראשונה בעולם שמשתמשת ב"מינוי" של YouTube כערוץ ההפצה העיקרי של זכויות השידור מחוץ לשוק הביתי. כל שמונת משחקי הליגה בכל מחזור היו זמינים לצופים מחוץ לרוסיה וחבר המדינות באמצעות ערוץ היוטיוב של הליגה (אופן ההפצה נפסק לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה). בשנים 2001–2019 הוענק לאלופה גביע זכוכית מעוטר, מאז 2020 מוענק גביע עשוי מפליז, מצופה ניקל וזהב, משקלו 6 קילוגרם וגובהו 65 סנטימטרים.

מאז 2001, 4 קבוצות מתוך 16 שמשתתפות בליגת העל הרוסית לא ירדו ליגה: זניט סנקט פטרבורג, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה.

עם תפוסה ממוצעת של מעל 11,000 צופים למשחק, הליגה היא בעלת כמות הצופים הראשונה בגובהה מכל ליגת ספורט אחרת ברוסיה, אחרי ה־KHL והליגה המאוחדת של VTB.

מבנה הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים.

הקבוצות שסיימו במקומות 15 ו-16 בטבלת הליגה מודחות ישירות לליגת המשנה. הקבוצות שסיימו במקומות 13 ו-14 משחקות בטורניר פלייאוף בן שני משחקים (בית וחוץ), אשר במסגרתו הקבוצות מתמודדות במשחקי מבחן נגד מקומות 3–4 בטבלת ליגת המשנה. מנצחת משחקי המבחן היא זו שהבקיעה את מרב השערים במגרשה הבייתי ובמגרש בחוץ. במקרה שבו כמות השערים שהובקעה היא שווה, המנצחת מוכרעת על פי שערי חוץ. אם נתון זה אף הוא שווה מתווספות שתי הארכות בנות 15 דקות שבסיומן נערך דו-קרב פנדלים.

הקבוצות שסיימו במקומות 1 ו-2 בטבלת ליגת המשנה ומנצחת טורניר משחקי המבחן מקבלות את הזכות להשתתף בעונה לאחר מכן בליגת העל הרוסית. הקבוצות שהפסידו במשחקי המבחן יורדות לליגת המשנה. תאריך תחילת הליגה וסיומה משתנה. פגרת החורף מתחילה בתחילת דצמבר ומסתיימת בתחילת מרץ וחלקהּ השני של הליגה משוחק עד חודש מאי.

בינואר 2021 החלו דיונים על רפורמה משמעותית באליפות רוסיה, במסגרתה הוצע שהליגה תקוצר למספר של 12 קבוצות עם שני שלבים, סיבוב ראשון וסיבוב שני של פלייאוף בו תשתתפנה שש הקבוצות הטובות ביותר. אך הצעה זו לא נתמכה על ידי מועדוני הליגה.

מיקומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון מוכתרת כאלופה.

העפלה לטורנירים האירופיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השמיני בעונת 2020/21, החל מעונת 2021/22 אלופת רוסיה התמודדה החל משלב הבתים של ליגת האלופות.

הזוכה בגביע רוסיה — אם מסיימת באליפות מתחת למקום השני — התמודדה בשלב הבתים של הליגה האירופית, המקום השלישי החל מסבב הפלייאוף של הליגה האירופית בעונת 2021/22. במקביל, אם הזוכה בגביע הרוסי הייתה קבוצה שסיימה במקום השלישי או הרביעי, המקום בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג בעונת 2021/22 היה מועבר לקבוצה שתפסה את המקום החמישי באליפות. במקרה שבו זוכת הגביע הרוסי בכדורגל, היא קבוצה שזכתה באליפות או סגנות הליגה, או אם נאסר על מחזיקת הגביע להשתתף בתחרויות אירופאיות, המקום בליגה האירופית היה מועבר לקבוצה שסיימה במקום השלישי באליפות. במקרה זה, המקום בסיבוב המוקדמות השלישי של הקונפרנס ליג הוענק לקבוצה המדורגת 4 באליפות והקבוצה המדורגת 5 הייתה מתחילה את השתתפותה בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.

החל מעונת 2022/23 קבוצות רוסיות נושלו מהשתתפות במפעלים האירופיים של אופ"א, במסגרת הסנקציות שהוטלו על רוסיה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

קבוצות לעונת 2026/2027

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – עונת 2026/2027 בליגת העל הרוסית בכדורגל

הקבוצות הבאות מתחרות בליגת העל במהלך עונת 2026/2027:

שם הקבוצה בעלות, חסות תקציב
אורנבורגממשלת מחוז אורנבורג‏
אקרון טוליאטיאקרון החזקות‏62,000,000 יורו
רודינה מוסקבהסרגיי לומאקין‏
אחמט גרוזניממשלת רפובליקת צ'צ'ניה, קרן אחמט קדירוב, SAT & Co‏30,000,000 יורו
דינמו מוסקבהVTB‏35,000,000 יורו
דינמו מחצ'קלהעיריית מחצ'קלה, גאז'י גאז'ייב
זניטגזפרום, גזפרום בנק, גזפרום נפט, Metalloinvest‏190,000,000 יורו
רובין קאזאןבנק בק בארס‏
לוקומוטיב מוסקבהRZD‏80,000,000 יורו
ספרטק מוסקבהלוקאויל, IFD Capital Group‏140,000,000 יורו
צסק"א מוסקבהיבגני גינר, VEB.RF, רוס-סטי, אירופלוט, "מסוקי רוסיה", CROC, EKA‏68,000,000 יורו
קרסנודארסרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group‏85,000,000 יורו
פאקל וורונז'ממשלת מחוז וורונז'
רוסטובממשלת מחוז רוסטוב, Southern capital, Pari-Match‏25,000,000 יורו
קריליה סובייטובממשלת מחוז סמרה10,000,000 יורו
בלטיקה קלינינגרדממשלת מחוז קלינינגרד

אצטדיונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים לא היה ברוסיה אצטדיון כדורגל חדיש ומודרני וזמן רב שאצטדיון לוקומוטיב מוסקבה שנחנך בשנת 2002 היה האצטדיון המודרני ביותר. לאחר תנופת הבנייה שהביא מונדיאל 2018 נבנו 11 אצטדיוני כדורגל חדשים והליגה הרוסית מתהדרת בתשעה אצטדיוני כדורגל מודרניים שנבנו לקראת גביע העולם בכדורגל ועוד שני אצטדיונים מודרניים שלא נבנו עבור המונדיאל.

עיר אצטדיון תכולה שנת פתיחה שיפוץ אחרון
קאזאןקאזאן ארנה45,3792013
גרוזניאחמט ארנה30,5972011
סנקט פטרבורגגזפרום ארנה67,80020172020
סוצ'יאצטדיון פאקל וורונז'10,000
קרסנודארקרסנודאר34,0892016
רוסטוב על הדוןרוסטוב ארנה43,4722018
סמרהסולידרנוסט ארנה44,9182018
מוסקבהVTB ארנה18,6362018
RZD ארנה27,32020022007
לוקאויל ארנה45,3602014
VEB ארנה30,4572016
עיר הספורט "לוז'ניקי"1,8722018
קלינינגרדרוֹסטֶך ארנה35,0002018
מחצ'קלהאנז'י ארנה24,17320012013
אורנבורגאצטדיון גזוביק10,04620022022

אצטדיונים חלופיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון עיר פתיחה תכולה
לוז'ניקי מוסקבה 1956 81,000
אצטדיון דינמו מחצ'קלה 1927 15,200

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האימפריה הרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל

החל משנת 1888 התקיימו מועדוני כדורגל שונים ברוסיה, אך אף על פי שנעשו מספר ניסיונות לא הצליחו ליצור ליגת כדורגל לאומית מסודרת עד לשנת 1936.

משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 0–6. עד לתחילת המאה ה-20 התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אם כי שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות אלא איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.

לאחר מכן התקיימו בין השנים 1920 ועד 1935 שתי תחרויות בשם "אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל", שהתחלקה לאליפות "המוקדמת" ואליפות הרגילה, והתקיימו במועדים שונים, בו התחרו נבחרות הערים (לא קבוצות). בטורניר זה זכתה מוסקבה 10 פעמים, לנינגרד פעמיים, וחארקוב ו-וורונז' פעם אחת.

תקופת ברית המועצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 1941–1944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-15 ליגות שונות. הקבוצה הכי מצליחה בליגה הייתה דינמו קייב האוקראינית שזכתה ב-13 אליפויות בליגה, אולם הקבוצות הרוסיות שלטו בה, כאשר 31 קבוצות רוסיות שיחקו בה לאורך ההיסטוריה, וב-34 עונות מתוך 54 שנים בהם התקיימה התחרות, זכו באליפות קבוצות מרוסיה הסובייטית, מתוכן ספרטק מוסקבה המצליחה ביותר עם 12 אליפויות, ו-12 סגנויות.

הישגי הקבוצות הרוסיות בליגת העל הסובייטית (1936 - 1991)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – ליגת העל הסובייטית בכדורגל
קבוצה אליפויות מקום שני מקום שלישי שנים בהן זכתה באליפות
ספרטק מוסקבה 12 12 9 1936 (סתיו), 1938, 1939, 1952, 1953, 1956, 1958, 1962, 1969, 1979, 1987, 1989
דינמו מוסקבה 11 11 5 1936 (אביב), 1937, 1940, 1945, 1949, 1954, 1955, 1957, 1959, 1963, 1976 (אביב)
צסק"א מוסקבה 7 4 6 1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991
טורפדו מוסקבה 3 3 6 1960, 1965, 1976 (סתיו)
זניט לנינגרד 1 - 1 1984
לוקומוטיב מוסקבה - 1 -
סק"א רוסטוב על הדון - 1 -
מטאלורג מוסקבה - - 1

ליגת העל האזורית של רוסיה הסובייטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לליגה הסובייטית הבכירה, בשנים 1948–1991 התקיימה אליפות אזורית של רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה, משם העפילו הקבוצות לליגת העל הסובייטית.

מאז 1992

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, אלניה ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.

עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.

תחילת המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 האחריות לניהול ליגת העל הועברה לארגון בשם "ליגת העל הרוסית בכדורגל", ארגון אשר קיבל זיכיון לניהול מפעל זה, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של ליגת הכדורגל הבכירה, מידי ההתאחדות לכדורגל.

בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 2002–2006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 2008–2009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן ברדייב.

בשנים 2010–2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו קבוצת מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לקרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כשהקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכו המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד אז שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מאביב 2011 ועד אביב 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ואמקאר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.

שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.

בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

רפורמה ומיתוג מחדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2018/2019 הוחלט לערוך מיתוג מחדש, שבמסגרתו תוכנן להציג לוגו חדש ושם חדש: הפרמייר-ליג הרוסי (ברוסית: Российская Премьер-Лига[3][4][5][6][7][8][9][10]). כחלק מהרפורמה בליגה אליפות רוסיה בכדורגל לנוער צפויה עברה שינוי כשלצדה הוקמה ליגת הכדורגל לנוער, המהווה לטורניר העל של שחקני האקדמיה של הקבוצות.[11][12]

הלוגו החדש של הליגה הוצג ביולי 2018 יחד עם חתימת חוזה זכויות שידור עם ערוץ Match TV.[13][14] במסגרת דיונים על הרפורמה הוצע להשית תקנים חדשים עבור קבוצות ליגת העל, במסגרתן תקבע תקרת מינימום לתקציב ומספר מושבים מינימלי אפשרי עבור מגרשי ליגת העל.[15]

ביוני 2019 הוחלט כי החל מעונת 2019/2020 מנהלת הליגה מעניקה 10 פרסים אישיים: מצטיין המשחק, מצטיין החודש, מאמן החודש, שער החודש, כדורגלן העונה, מאמן העונה, שער העונה, מלך השערים של העונה, שוער העונה, הכדורגלן הצעיר של העונה. בדצמבר 2019 נשיא הליגה הודיע שנבחנות אפשרויות להוספת שלב פלייאוף לליגה והוספת כמות המשחקים בליגה. בנוסף, הליגה תנהל משא ומתן מול הרשויות המקומיות ומנהלי הקבוצות לשדרג את כלל האצטדיונים ולדאוג להוספת גג לאצטדיונים.[16]

במרץ 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הליגה הופסקה לראשונה בתולדותיה, במחזור 22 (8 מחזורים לסיום העונה) וחודשה בהמשך ביוני 2020. עם זאת, הדבר גרם לכך שעונת 2020/2021 החלה באיחור של חודש וחצי מהמתוכנן. במאי 2020 בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת המשנה והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן הליגה הבכירה, הליגה הלאומית או ליגת רוסיה.[17][18] הצעות לרפורמה בליגה עלו ביתר שאת בנובמבר 2020, בין היתר הוצע להפחית את מספר הקבוצות ל־12 משתתפות, כאשר אחרי שלושה מחזורים במפעלים האירופיים, ארבעת המועדונים הרוסיים שהשתתפו לא הצליחו להשיג ניצחון, מה שמשפיע על מיקומה של רוסיה בדירוג אופ"א ועל מספר הקבוצות שמשתתפות בתחרויות האירופיות בעונות הבאות. נשקלות אפשרויות לצמצם את קבוצות הפרמייר ליג ל־14 או 12 מועדונים, כשהעונה תשוחק בשלושה סבבים החל מעונת 2021/2022.[19] בינואר 2021 נבחנה אופציה בה יצומצם מספר המשתתפות ל־12 קבוצות וישונה מבנה הטורניר שיכלול 2 שלבים: הקבוצות עורכות עונה סדירה בשני מחזורים עם 22 משחקים. בחלק השני של העונה הקבוצות מחולקות ל־2 בתים של 6 קבוצות ומשחקות גם בשני מחזורים (עוד 10 ימי משחק). בבית הראשון ייקבע זהות הקבוצות שישתתפו במפעלים האירופיים, בבית השני ייאבקו קבוצות התחתית על מקום בליגה. נבחנת גם אפשרות להוספת טורניר פלייאוף בחלק השני של העונה, כאשר הקבוצות שסיימו במקומות 1 עד 8 תשתתפנה בטורניר על האליפות בעוד 4 הקבוצות מתחתית הטבלה (הקבוצות ממקומות 9 עד 12 בשלב הראשון של העונה הסדירה) מתחברות עם 4 הקבוצות המובילות מהליגה הלאומית כדי להיאבק על הזכות להשתתף בעונת שלאחר מכן. מנסחי הרפורמה מאמינים כי צמצום מספר ימי המשחק ל־27 יאפשר לשחק רק בתנאי מזג אוויר טובים ורק בסופי שבוע, כאשר לטורניר פלייאוף יהיה ערך מסחרי מיוחד.[20] הצעה לרפורמה דומה הוצגה גם ביולי 2021, בצעד שנועד להגביר את התחרותיות בטורניר ואת הכדאיות הכלכלית שלו.

לקראת עונת 2022/2023 מנהלת הליגה הניחה מספר הצעות עיקריות לשינוי בליגה, כמו ביטול המגבלה על שחקנים זרים; הצגת דרישות איכות חדשות לזרים; שחקני בית ייקבעו בהתאם לדרישות אופ"א; המשכורות חייבות להיות לא יותר מ-85% מתקציב המועדון. בנוסף לביטול המגבלה, הליגה ביקשה להציג אמצעים להפחתת הסיכונים להגעה מסיבית של זרים באיכות נמוכה. מוצע להציג דרישות איכות. מערכת כזו תכלול מערכת הערכה שכוללת הן את הפרמטרים האישיים של השחקן (מספר המשחקים ששיחק, אחוז הזמן במגרש) וההישגים הספורטיביים של נבחרתו והמועדון. עבור מדדים אלה, השחקן יקבל נקודות, המסוכמות ומובאות בחשבון בדירוג הסופי. אם הזר לא יצבור מספיק נקודות, ועדה מיוחדת תשקול את מועמדותו. נוסף לזה מוצע להציב תקרת שכר ועלויות. המועדונים יהיו מחויבים להוכיח כי סכום ההוצאות וההעברות האישיות בסוף 2021 לא עלה על 85% מתקציבם ובסוף 2024 - 70% מסכום ההכנסות התפעוליות וההכנסות מהעברות. מנהלת הליגה הציעה גם כי מתוך 25 הספורטאים, לפחות שמונה חייבים להיות שחקנים מקומיים. ביניהם צריכים להיות ארבעה בוגרי האקדמיה של המועדון וארבעה שחקנים רוסיים (אלה שבגיל 16 עד 21 בילו לפחות שלוש שנים בכל מועדון בליגה).

השלכות הפלישה הרוסית לאוקראינה הביאו לכך שרוסיה הורחקה ממפעלי הכדורגל של אופ"א ונידונה הצעה להגדלת מספר המשתתפות בליגה ל־18, כאשר נערך שינוי משמעותי במבנה הגביע הרוסי בכדורגל לקראת עונת 2022/2023, כדי למלא ימי משחק. בעונת 2022/23, 5 קבוצות ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב, דינמו, טורפדו וצסק"א): המספר הגבוה ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

בעונת 2024/2025 זכתה קרסנודאר באליפות הראשונה בתולדותיה כשהיא מקדימה את זניט סנקט פטרבורג בנקודה אחת בלבד. בכך נקטע רצף של שש אליפויות של זניט סנקט פטרבורג.

במהלך עונת 2025/2026, משרד הספורט הרוסי הודיע על שינוי במגבלת השחקנים הזרים, כשמספר השחקנים הזרים בהרכב חייב להיות קטן ממספר השחקנים בהרכב הראשי החל מעונת 2026/2027. בנוסף, תוטל תקרת שכר עם פיקוח מחמיר על פעילות מועדוני הכדורגל ואכיפת תקרת השכר. כמו כן, בשל שערוריות שיפוט רבות הוחלט להקים מפעיל מרכזי יחיד לשיפוט, תקציבו ימומן על ידי המועדונים והליגה. נושא הכשרת השופטים יועמד תחת תקן אחיד, כל המערכת תעבור דיגיטציה כדי להפוך אותה לשקופה לכל הצדדים.

שחקנים זרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הרוסית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות ברוסיה. זרים רבים מאיטליה, ספרד, סרביה, ברזיל, קולומביה, קרואטיה, ארגנטינה ומדינות אחרות הוחתמו בליגה הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על 8 שחקנים.

במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. כאשר הוקמה אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הוגבלה כמות הזרים לשלושה שחקנים בלבד ולאחר הקמת ליגת העל הסובייטית בכדורגל לא שיחקו שחקנים זרים בברית המועצות עד 1989 כשהותר לקבוצות לשתף שני שחקנים זרים בהרכב וכך השחקן הזר הראשון בליגת העל הסובייטית היה טניו מינצ'ב הבולגרי שהגיע מסטארה זגורה לקויבישב. לאחר התפרקות ברית המועצות שחקנים רבים מאוקראינה ובלארוס שיחקו בליגה הרוסית ומאז אחוז הזרים בליגה צמח. אם בשנת 1994 שיחקו בסך הכל 36 זרים, הרי שב-1995 הגיע מספרם ל-49, ב-1996 כבר ל-83 וב-1997 כבר שיחקו בליגה 112 שחקנים זרים.

בשנת 1999 התאחדות הכדורגל הרוסית החליטה להגביל את מספר השחקנים הזרים בליגה הראשונה ובליגה השנייה, עד ל-4 שחקנים בליגה הראשונה ו-3 שחקנים בליגה השנייה. אך מגבלות אלה לא היו תקפות על ליגת העל הרוסית בכדורגל. המגבלה הראשונה על מספר השחקנים הזרים בליגת העל הוטלה רק בשנת 2005 כשהוחלט על מגבלה של 5 שחקנים על המגרש, זאת לאחר שבמחזור 21 באותה עונה דינמו מוסקבה בהדרכת איבו וורטמן העלתה להרכב מול מוסקבה סגל ללא אף שחקן רוסי. באותה שנה הוחלט ששחקנים ששיחקו יותר מעשרה משחקים במדי הנבחרת אינם נחשבים לזרים ורק עונה לאחר מכן הוטלה המגבלה גם על שחקני הנבחרת.

בשנת 2006 הוחלט שקבוצות מוגבלות לשבעה זרים בהרכב ולא יותר מארבעה על המגרש. מעונת 2009 המספר הורד ל-6 שחקנים, אך ב-2012 הוחזרה המגבלה למגבלה הקודמת.

ביולי 2015 הוחלט להגביל לשישה שחקנים על המגרש וב-2019 הוחלט כי החל מעונת 2020/2021 הקבוצות לא מורשות לשתף יותר משמונה שחקנים זרים. לקראת עונת 2022/2023 אושר לאפשר לרשום 13 שחקנים זרים בכל מועדון.

היתר שחקנים על המגרש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהבקבוצהעל המגרש
1992–2005לא הוטלה כל מגבלה
2005–200655
2006–200974
2009–201263
2012–202074
2020–202288
2023–2026138
2026105[21]
2026–127[22][23]

זכויות שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA
צלם ערוץ הספורט NTV Plus.

השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים הוא ערוץ הספורט Match TV, שנחשב לשותף עיקרי של הליגה (ונמצא בבעלות גזפרום מדיה) ומשדר את המשחק המרכזי בכל מחזור ואת מרבית המשחקים בליגה. ביולי 2018 נחתם חוזה שידור חדש בין הליגה לערוץ לתקופה של ארבע שנים, כאשר מרבית המשחקים משודרים בערוץ Match Premier.[24][25] מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD. לקראת עונת 2022/23, Match TV הציעה 52.70 מיליון יורו. בשנים 2018–2022 הליגה הרוויחה 19.93 מיליון יורו מזכויות השידור ובנתון זה היא הייתה במקום ה־18 באירופה.[26] בסופו של דבר, מנהלת הליגה חתמה באוקטובר 2021 על הסכם למכירת זכויות שידור למשך 3 שנים לרשת Match TV, שתיקנה את הצעתה ותשלם 85 מיליון יורו עד 2026, במה שממקם את הליגה במקום התשיעי באירופה מבחינת הכנסות מזכויות שידור.[27]

לעיתים משודרים המשחקים גם בחברת Liga-TV שמשדרת משחקים בודדים (בעבר שודרו המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק). בשנים 2012–2015 הליגה הרוויחה מזכויות אלה כמיליארד רובל בשנה. לעיתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 וערוץ NTV לשדר כמה ממשחקי הליגה.

את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה העבירה חברת השידור IMG Media עד 2020, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עמד על 15 מיליון דולר.

אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור הראשון של המאה ה-21, היה אתר האינטרנט nf.tv חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ואפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. כיום אלה משודרים באמצעות פורטל Matchtv.ru. בעונת 2018/2019 ובחלקה הראשון של עונת 2019/2020 הליגה שידרה משחקים נבחרים בשידור חי חינם באמצעות חשבון היוטיוב הרשמי, ממרץ 2020 עד אפריל 2023, השידורים התאפשרו באמצעות מנוי בתשלום[28] וכללו גם משחקים בפרשנות באנגלית על ידי אלכסיי יארושבסקי, הנחשב לפרשן באנגלית של הליגה.

בשנת 2020 נמכרו זכויות השידור של הליגה בברזיל לרשת הטלוויזיה Band ובארצות הברית לשירות הסטרימינג fuboTV, עד סוף עונת 2021/22. שידורי הליגה נמכרו גם למדינות כמו ספרד (בה השידור מבוצע על ידי LaLigaSportsTV), קפריסין ומדינות הבלקן (באמצעות Telestare) ומדינות חבר המדינות, גאורגיה ואוקראינה (Q SPORT), כמו גם הונג קונג (באמצעות I-Cable).

חסויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופות הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפויות לפי קבוצות

אליפויות לפי שנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה אלופה סגנית מקום שלישי
הליגה הבכירה הרוסית
1992ספרטק מוסקבה ספרטק-ולדיקווקז דינמו מוסקבה
1993 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה
1994 ספרטק מוסקבה דינמו מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה
1995אלניה ולדיקווקז לוקומוטיב מוסקבה ספרטק מוסקבה
1996ספרטק מוסקבה אלניה ולדיקווקז רוטור וולגוגרד
1997 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה
הדיוויזיה העליונה הרוסית
1998 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה
1999 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה
2000 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה טורפדו מוסקבה
2001 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה זניט סנקט פטרבורג
הפרמייר ליג הרוסי (ליגת העל)
2002 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה
2003 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג רובין קאזאן
2004 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה קריליה סובייטוב סמרה
2005 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה
2006 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה
2007 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה
2008 רובין קאזאן צסק"א מוסקבה דינמו מוסקבה
2009 רובין קאזאן ספרטק מוסקבה זניט סנקט פטרבורג
2010 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה רובין קאזאן
2011/2012 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה
2012/2013 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג אנז'י מחצ'קלה
2013/2014 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה
2014/2015 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה קרסנודאר
2015/2016 צסק"א מוסקבה רוסטוב זניט סנקט פטרבורג
2016/2017 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג
2017/2018 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה
2018/2019 זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה קרסנודאר
2019/2020 זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה קרסנודאר
2020/2021 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה
2021/2022 זניט סנקט פטרבורג סוצ'י דינמו מוסקבה
2022/2023 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה
2023/2024 זניט סנקט פטרבורג קרסנודאר דינמו מוסקבה
2024/2025 קרסנודאר זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה
2025/2026 זניט סנקט פטרבורג קרסנודאר לוקומוטיב מוסקבה

אליפויות וסגנויות לפי קבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה אליפויות סגנויות מקום שלישי עונות זכייה עונות סגנות
ספרטק מוסקבה106 31992, 1993, 1994, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2016/20172005, 2006, 2007, 2009, 2011/2012
זניט סנקט פטרבורג114 42007, 2010, 2011/2012, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023, 2023/2024, 2025/20262003, 2012/2013, 2013/2014, 2024/2025
צסק"א מוסקבה69 32003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/20161998, 2002, 2004, 2008, 2010, 2014/2015, 2016/2017, 2017/2018, 2022/2023
לוקומוטיב מוסקבה3662002, 2004, 2017/20181995, 1999, 2000, 2001, 2018/2019, 2019/2020, 2025/2026
רובין קאזאן2- 22008, 2009
אלניה ולדיקווקז12 -19951992, 1996
קרסנודאר 1 2 3 2024/2025 2023/2024, 2025/2026
רוטור וולגוגרד-2 1—1993, 1997
דינמו מוסקבה-15—1994
סוצ'י — 1 — – 2022
רוסטוב-1 -—2016
טורפדו מוסקבה - - 1 — —
קריליה סובייטוב סמרה - - 1 — —
אנז'י מחצ'קלה - - 1 — —

אליפויות לפי ערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיר אליפויות מועדונים
מוסקבה
‏19
 ספרטק (10), צסק"א (6), לוקומוטיב (3)
סנקט פטרבורג
‏11
 זניט (11)
קאזאן
‏2
 רובין קאזאן (2)
קרסנודאר
‏1
 קרסנודאר (1)
ולדיקווקז
‏1
 אלניה ולדיקווקז (1)

אליפויות לפי מאמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות:

דירוגשם המאמןקבוצותאליפויות
1אולג רומנצבספרטק‏8
2סרגיי סמאקזניט‏7
3ואלרי גזאייבאלניה, צסק"א‏4
4יורי סיומיןלוקומוטיב‏3
לאוניד סלוצקיצסק"א
לוצ'אנו ספאלטיזניט
גורבן ברדייברובין
‏5מוראד מוסאייבקרסנודאר‏1
גאורגי יארצבספרטק
אנדרה וילאש בואשזניט
דיק אדבוקאטזניט
מאסימו קאררהספרטק

נשיאי הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
ויטאלי מוטקו27 באוגוסט 2001 – 24 בנובמבר 2003כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג
ואלרי פילאטוב24 בנובמבר – 26 בדצמבר 2003ממלא מקום
יבגני גינר26 בדצמבר 2003 – 21 בדצמבר 2004כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה
יורי זווארזין21 בדצמבר 2004 – 24 בינואר 2006ממלא מקום
י. גינר24 בינואר – 26 בדצמבר 2006קדנציה שנייה
מיכאיל וורונצוב26 בדצמבר 2006 – 14 בנובמבר 2007ממלא מקום
סרגיי פריאדקין14 בנובמבר 2007 – 5 באוקטובר 2021
אשוט חצ'אטוריאנץ5 באוקטובר 2021 – 27 ביוני 2022
אלכסנדר אלאייב27 ביוני 2022 - כיהן תקופה קצרה במקביל כנשיא ליגת הכדורגל הלאומית

סטטיסטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת קבוצות הכדורגל המעוטרות ביותר ברוסיה.

№ מועדון אליפות
(ברית המועצות + רוסיה)		 גביע
(ברית המועצות + רוסיה)		 סופרקאפ
(סובייטי + רוסי)		 גביע הליגה
(ברית המועצות + רוסיה)		 מפעלים אירופיים
(הליגה האירופית + סופרקאפ אירופי)		 סך הכל תואר אחרון הערות
1ספרטק 22 (12 + 10) 13 (10 + 3) 1 (0 + 1) 1 (1 + 0) 0 37 2017 [32]
2צסק"א 13 (7 + 6) 12 (5 + 7) 6 (0 + 6) 1 (1 + 0) 1 (1 + 0) 33 2016 [33]
3זניט 12 (1 + 11) 6 (1 + 5) 9 (1 + 9) 1 (1 + 0) 2 (1 + 1) 30 2026 [34][35]
4דינמו 11 (11 + 0) 7 (6 + 1) 1 (1 + 0) 0 0 19 1995
5לוקומוטיב 2 (0 + 2) 10 (2 + 8) 3 (0 + 3) 0 0 15 2019
6טורפדו 3 (3 + 0) 7 (6 + 1) 0 0 0 10 1993 [36]
7רובין 2 (0 + 2) 1 (0 + 1) 2 (0 + 2) 0 0 5 2012
8קרסנודאר 1 (0 + 1) 0 0 0 0 1 2025
9אלניה 1 (0 + 1) 0 0 0 0 1 1995
‏10סק"א רוסטוב 0 1 (1 + 0) 0 0 0 1 1981
אחמט 0 1 (0 + 1) 0 0 0 1 2004
רוסטוב 0 1 (0 + 1) 0 0 0 1 2014

שיאנים ומלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-18 במאי 2026:[37]

#שחקןשנות פעילותהופעות
1רוסיהרוסיה איגור אקינפייב2003–‏615
2רוסיהרוסיה סרגיי איגנשביץ'1999—2018‏489
3רוסיהרוסיה סרגיי סמאק1992—2004, 2006—2013‏456
4רוסיהרוסיה דמיטרי לוסקוב1992—1993, 1995—2013, 2016—2018‏453
5רוסיהרוסיה סרגיי ריזי'קוב2004–2021‏447
6רוסיהרוסיה ארטיום דזיובה2006–2022, 2023—‏470
7רוסיהרוסיה איגור סמשוב1996–2014‏433
8רוסיהרוסיה אולג איוואנוב2004, 2007–2022, 2023–‏412
9רוסיהרוסיה וסילי ברזוצקי1996–2014‏ 402
10רוסיהרוסיה רוסלאן אג'ינג'אל1996–2014‏397
11רוסיהרוסיה איגור לבדנקו2002–2018‏392
12רוסיהרוסיה ולרי יסיפוב1992–2007‏390
13רוסיהרוסיה אלכסנדר סמדוב2002—2019‏386
14רוסיהרוסיה איגור דניסוב2002–2019‏384
15רוסיהרוסיה דמיטרי קומבארוב2002—2020‏380
16רוסיהרוסיה דמיטרי קיריצ'נקו1998–2013‏377
17אקוודוראקוודור כריסטיאן נובואה2007–2024‏366
18ליטאליטא דיווידס שמבראס1998–2013‏369
19רוסיהרוסיה קונסטנטין זיריאנוב2000–2014‏363
20רוסיהרוסיה אלכסנדר אניוקוב2000—2020‏360
21רוסיהרוסיה אלכסיי ברזוצקי2001—2018‏355
22רוסיהרוסיה יבגני אלדונין2000—2014‏350
23רוסיהרוסיה אולג קוזמין2002—2018‏349
24רוסיהרוסיה אלכסנדר בלנוב2010—2025‏348
25רוסיהרוסיה אנדריי טיכונוב1992–2004, 2007–2008, 2012‏346
26רוסיהרוסיה אלכסנדר קרז'אקוב2001–2006, 2008–2015, 2017‏340
27רוסיהרוסיה פיודור סמולוב2007–‏339
28רוסיהרוסיה יגור טיטוב1995–2003, 2005–2008‏336
29רוסיהרוסיה יורי ז'ירקוב2004–2009, 2012–2021‏331
30רוסיהרוסיה ויאצ'סלב מלאפייב1999–2015‏328
31מולדובהמולדובה אלכסנדר גצקאן2006–2007, 2009–2020‏323
32רוסיהרוסיה אנטון בוביור2000–2016‏321
33רוסיהרוסיה יורי דרוזדוב1992–2004, 2007–2008‏321
34רוסיהרוסיה איגור צ'וגאינוב1992–2002‏318
35ארמניהארמניה רומן ברזובסקי1996–2005, 2007–2009, 2011–2015‏313
36רוסיהרוסיה אנדריי קריאקה2000–2005, 2007–2014‏313
37רוסיהרוסיה דניס גלושקוב2008–2020‏313
38רוסיהרוסיה אלכסנדר פילימונוב1992, 1994–2004, 2015‏312
39רוסיהרוסיה רומן פאבליוצ'נקו2000–2008, 2011–2017‏309
40רוסיהרוסיה אלכסנדר ירוחין2011–‏308
41רוסיהרוסיה מיכאיל אוסינוב1996, 1998–2007, 2009‏307
42רוסיהרוסיה סרגיי פטרוב2011–‏305
43רוסיהרוסיה יורי קובטון1992–2004‏304
44רוסיהרוסיה אלכסיי איגונין1996–2012‏302
45רוסיהרוסיה ולדימיר גבולוב2001–2003, 2006–2018‏300
46רוסיהרוסיה ולדימיר ביסטרוב2002–2018‏300
כתב מודגש עם רקע ירוק מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

מלכי השערים של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל

נכון ל-18 במאי 2026:[38][39]

#שחקןשנות פעילותשערים
1ארטיום דזיובה2007–2022, 2023–‏178[40]
2אלכסנדר קרז'אקוב2001–2006, 2008–2015‏163[41]
3אולג ורטניקוב1992–1999, 2001–2002‏143
4דמיטרי קיריצ'נקו1998–2013‏129
5דמיטרי לוסקוב1992—1993, 1995—2013, 2016—2017‏120
6פיודור סמולוב2007—2010, 2011—2019, 2020—‏109
7רומן פבליוצ'נקו2000–2008, 2012—2017‏104
8סרגיי סמאק1992–2004, 2006–2013102
9אנדריי טיחונוב1992—2004, 2007—2008, 201198
10איגור סמשוב1996–2014‏98
11קווינסי פרומס2014–2018, 2021–2023‏94
12ייגור טיטוב1995—2003, 2005—2008‏88
13ולרי יסיפוב1992–2007‏88
14סרדאר אזמון2012–2022‏85
15ואגנר לאב2004–2011, 2013‏85
16אולג טריוחין1995—2005‏84
17דמיטרי סיצ'ב2000–2004‏81
כתב ירוק ומודגש מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA

בתום כל עונה, מחולקים פרסי "כדורגלן השנה ברוסיה" לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה. עד 2018 הוענקו שני פרסים, פרס אחד מטעם מגזין פוטבול והשני מטעם השבועון ספורט אקספרס. מאז 2018 מוענק רק הפרס מטעם ספורט אקספרס. נוסף לפרס זה מוענקים גם פרסים אישיים מטעם מנהלת הליגה: הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל.

פרסים שנתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערכים מורחבים – מלך השערים, שוער השנה ברוסיה, מאמן השנה ברוסיה, כדורגלן השנה (מגזין פוטבול), כדורגלן השנה (ספורט אקספרס), ג'נטלמן השנה

שחקן השנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקן השנה לפי התאחדות הכדורגל הרוסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2006 התאחדות הכדורגל הרוסית מעניקה את פרס כדורגלן השנה (Футболист года в России по версии РФС).

שחקן השנה על פי מנהלת הליגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2016 מוענק פרס שחקן השנה בליגה הרוסית (ברוסית: Лучший игрок года), בחסות ספורט אקספרס ולאחר מכן בחסות התאחדות הכדורגל הרוסית ומנהלת הליגה הרוסית.

פרסים חודשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערכים מורחבים – מאמן החודש, כדורגלן החודש

ממוצע צופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהסה"כ צופיםמחזוריםמספר צופים ממוצעשיא צופים למשחקקבוצה פופולריתמספר קבוצותסימוכין והערות
19921,189,768186,61020,889ספרטק ולדיקווקז20[42]
19932,288,398347,47819,706רוטור וולגוגרד18[42]
19941,528,380306,36817,800ספרטק ולדיקווקז‏16[42][43]
19952,214,700309,22833,467[42]
19963,027,400349,86127,547‏18[42]
19973,351,1003410,95127,176[42]
19982,49,15003010,38126,333‏16[44][45]
19992,612,7503010,88621,400[42]
20002,819,5003011,74823,120פאקל וורונז'[42]
20012,967,3263011,31023,500קריליה סובייטוב סמרה[42]
20022,632,1003010,96721,800ספרטק ולדיקווקז[42]
20032,680,1323011,16725,300קריליה סובייטוב סמרה[42]
20042,762,6503011,51125,400[42]
20052,881,6743012,00720,433ספרטק (מ)[42]
20062,830,2683011,79321,708זניט[42]
20073,147,5673013,11523,667ספרטק (מ)[42]
20083,009,4513012,91420,811זניט[46]
20092,872,7333011,97023,520ספרטק (מ)[42]
20102,901,8513012,09121,357[42]
2011/20124,542,5054412,90520,877קובאן[42]
2012/20133,126,3933013,02720,934[42]
2013/20142,759,6843011,49918,952זניט[42]
2014/20152,436,2993010,15125,001ספרטק (מ)[42]
2015/20162,561,9323011,67525,179ספרטק[42]
2016/20172,739,5163011,41532,670[42]
2017/2018‏2,679,2343013,06953,359זניט[42][47]
2018/2019‏4,036,1963016,81761,494[42]
2019/2020‏3,219,9523013,41658,639[48]
2020/2021‏‏1,878,441[49]307,82732,888[49]
2021/2022‏‏ 1,703,127[49]307,09647,584[50]
2022/2023‏2,262,312309,42651,174[51]
2023/2024‏2,678,8793011,16257,865[52]
2024/2025‏2,905,0753012,10457,105[53]
2025/2026‏3,270,6653013,62857,777[54]

סמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי דרבי משמעותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • BERJAYA אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ UEFA Country Ranking 2024, kassiesa.net
  2. ↑ נחשף: דו"ח המשכורות השנתי בספורט העולמי, באתר ynet, 27 בנובמבר 2018
  3. ↑ Лицом не вышли: российский футбол начинает ребрендинг
  4. ↑ Футбол и сомбреро, они, если честно... Новые логотипы РФПЛ как прививка от скуки
  5. ↑ סמל ליגת העל הרוסית באתר אולפני ארטיום לבדב
  6. ↑ Новый логотип премьер лиги — просто Бомба!
  7. ↑ Медвежья услуга. С чем ассоциируется наш футбол
  8. ↑ Представлен рабочий вариант нового логотипа РФПЛ
  9. ↑ Cоздание логотипа Российской Премьер-Лиги
  10. ↑ После чемпионата мира пиво снова утечет со стадионов. Прядкин – о будущем РФПЛ
  11. ↑ В РФПЛ будет введена реформа молодежного первенства, необходимы лиги U20 и U21
  12. ↑ «Оренбург», «Крылья Советов» и «Енисей» приняты в РФПЛ
  13. ↑ Все детали нового контракта РПЛ и «Матч ТВ»
  14. ↑ РПЛ представила новый логотоп
  15. ↑ Реформы Леонида Федуна: реальность или маниловщина?
  16. ↑ Глава РПЛ: 30 туров — это мало, будет реформа!
  17. ↑ РФС: Российская Премьер-лига может сменить название уже в 2021 году, קומסומולסקאיה פרבדה (ברוסית)
  18. ↑ Тинькофф РПЛ могут переименовать в Высшую лигу или в Лигу России
  19. ↑ Премьер-лига может быть сокращена из-за неудач российских команд в еврокубках,‏ Vesti.ru
  20. ↑ РПЛ предлагают сократить до 12 клубов. Вот проект
  21. ↑ https://www.vesti.ru/article/4628968
  22. ↑ החל מעונת 2026/2027 בליגת העל הרוסית בכדורגל
  23. ↑ https://www.sports.ru/football/blogs/3400231.html
  24. ↑ «Матч ТВ» и РПЛ заключили новый контракт на показ матчей чемпионата России
  25. ↑ Телеканал «Матч ТВ» и РФПЛ заключили четырехлетний контракт на показ матчей
  26. ↑ https://www.sports.ru/tribuna/blogs/redbullnekupil/2967780.html?sl=1 ТВ-контракт РПЛ – 18-й в Европе, меньше Израиля и Румынии. А как будет после тендера?
  27. ↑ Космический рост ТВ-прав РПЛ: теперь мы 9-е в Европе, аутсайдеры заработают больше, чем чемпион сейчас
  28. ↑ RPL announce live matches to be broadcast free on YouTube
  29. ↑ מטעמי חסות, שמה הרשמי של הליגה היה Росгосстрх Чемпионат России по футболу (רוסגוסטראך-אליפות רוסיה בכדורגל).
  30. ↑ מטעמי חסות, שמה הרשמי של הליגה היה Тинькофф Российская Премьер-Лига ("טינקוף ליגת העל הרוסית").
  31. ↑ מטעמי חסות שם הליגה היה Мир Российская Премьер-Лига ("מיר הפרמיירליג הרוסי")
  32. ↑ Спартак - обладатель Суперкубка!
  33. ↑ Титулы
  34. ↑ Трофеи
  35. ↑ «Зенит» во второй раз подряд и в шестой раз в истории завоевал Олимп-Суперкубок России
  36. ↑ История
  37. ↑ Чемпионаты России по футболу. Все футболисты
  38. ↑ נתונים מתוך פורטל Sportbox.ru
  39. ↑ נתונים רשמיים מתוך Sport-Express.ru
  40. ↑ Дзюба вышел на 3-е место в списке бомбардиров чемпионата России. До рекорда Веретенникова – 13 голов
  41. ↑ Бомбардиры
  42. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 Обзор посещаемости лиги.‏, transfermarkt.ru
  43. ↑ נתונים באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  44. ↑ ИЗМЕНЕНИЕ КОЛИЧЕСТВА ЗРИТЕЛЕЙ: ПРЕМЬЕР-ЛИГА
  45. ↑ נתונים באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  46. ↑ ПОСЕЩАЕМОСТЬ КХЛ И РФПЛ (СЕЗОНЫ 2008 – 2015)
  47. ↑ סטטיסטיקה באתר footboom.com
  48. ↑ מספר צופים באתר sport.ua
  49. 1 2 3 בעקבות מגבלות על הכנסת צופים המספר הממוצע נמוך משמעותית מבדרך כלל (ראו פירוט כאן).
  50. ↑ נתונים באתר ליגת העל הרוסית בכדורגל
  51. ↑ בעקבות אימוץ תקנות Fan ID, צופים רבים החרימו את המשחקים.
  52. ↑ בעקבות אימוץ תקנות Fan ID, צופים רבים החרימו את המשחקים.
  53. ↑ סטטיסטיקות של הליגה
  54. ↑ סטטיסטיקות של הליגה
כדורגל ברוסיה רוסיהרוסיה
ניהול איגוד כדורגל רוסי • הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל • ליגת הכדורגל הלאומית • התאחדות ליגת הכדורגל המקצוענית • קבוצות • אצטדיונים • תחרויות • מבנה מערך הליגות
תחרויות ליגה ליגת העל • הליגה הראשונה • הליגה השנייה • הליגה החובבנית • הליגה האזורית
תחרויות ליגה נוספות ליגת הנוער • ליגת הצעירים • ליגת הנשים • ליגת הנערות בכדורגל
תחרויות גביע הגביע הלאומי • הסופר קאפ • הגביע בכדורגל נשים
נבחרות הנבחרת הלאומית (היסטוריה) • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 17 • נבחרת רוסיה בכדורגל נשים
תחרויות עבר אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל • אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל • גביע רוסיה הסובייטית בכדורגל • גביע הליגה הרוסית • גביע ליגת הכדורגל המקצוענית • גביע ליגת הכדורגל הלאומית
משחקי דרבי מרכזיים דרבי ערי הבירה (זניט-ספרטק • זניט-צסק"א • זניט-לוקומוטיב) • הדרבי של מוסקבה (הדרבי הוותיק • ספרטק-צסק"א • לוקומוטיב-ספרטק) • דרבי המזרח הרחוק • הדרבי של סנקט פטרבורג • הדרבי של קרסנודאר • הדרבי של רוסטוב
רוסיה במפעלים האירופיים אלניה • אנז'י • דינמו • זניט • טורפדו • לוקומוטיב • ספרטק • צסק"א • רובין • קרסנודאר • רוטור • רוסטוב
ראו גם כדורגל נשים ברוסיה
ליגות הכדורגל העליונות של אירופה (אופ"א)
מפעלי הווה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
מפעלי עבר הפוטבול ליג (אנגליה) • ברית המועצות • יוגוסלביה • מזרח גרמניה • סרביה ומונטנגרו • צ'כוסלובקיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליגת_העל_הרוסית_בכדורגל&oldid=43269902"