close
לדלג לתוכן

טונגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממלכת טוֹנְגָה
Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga
דגלסמל
BERJAYA

לחצו כדי להקטין חזרה

BERJAYAנורפוקבייקרג'רוויס
מוטו לאומי אלוהים וטונגה הם מורשתי (Ko e ʻOtua mo Tonga ko hoku tofiʻa)
המנון לאומי המנון טונגה (Ko e fasi ʻo e tuʻi ʻo e ʻOtu Tonga)
המנון
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה מלך טונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך טונגה טופו השישי, מלך טונגה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת טונגה
ראש ממשלת טונגה פאטאפהי פאקאפאנואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית טונגאית, אנגלית
עיר בירה נוקואלופה 21°10′18″S 175°11′02″W / 21.17160633827271°S 175.18386840820312°W / -21.17160633827271; -175.18386840820312
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של טונגה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 747 קמ"ר (193 בעולם)
אחוז שטח המים 4.7%
אזור זמן UTC +13
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מבריטניה 4 ביוני 1970
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באפריל 2026)
103,417 נפש (199 בעולם)
צפיפות 138.44 נפש לקמ"ר (92 בעולם)
דת כנסייה מתודיסטית טונגאית
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
בגיל 0–14 35.40%
בגיל 15–24 20.21%
בגיל 25–54 30.45%
בגיל 55–64 7.22%
בגיל 65 ומעלה 6.72%
כלכלה
תמ"ג[4] (2023) 509 מיליון דולר (208 בעולם)
תמ"ג לנפש 4,919 דולר (135 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2023)
0.769 (92 בעולם)
מדד ג'יני 37.6 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע פאנגה טונגאית (TOP)
שונות
סיומת אינטרנט .to
קידומת בין־לאומית 676
www.mic.gov.to
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית BERJAYA

ממלכת טונגהטונגאית: Puleʻanga Fakatuʻi ʻo Tonga) או בקיצור טוֹנְגָה (הגייה בטונגאית: [toŋa]) היא מדינת איים בפולינזיה שבדרום האוקיינוס השקט, בערך בשליש הדרך בין ניו זילנד להוואי, מדרום לסמואה וממזרח לפיג'י.[6] טונגה היא ארכיפלג של כ-170 איים אלמוגים ואיים געשיים, מתוכם 36 מיושבים. האיים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: הקבוצה הדרומית, הכוללת את האי העיקרי טונגטפו (Tongatapu) בו נמצאת בירת האיים נוקואלופה (Nuku'alofa), הקבוצה המרכזית חאפאי (Ha'apai) והקבוצה הצפונית ואוואו (Vava'u).[7][8]

שטחם הכולל של איי טונגה הוא כ-750 קמ"ר והם המפוזרים בקו מוארך מצפון לדרום על פני 700,000 קמ"ר. נכון לשנת 2021 אוכלוסיית טונגה מנתה 104,494 כש-70% מהם מתגוררים באי הראשי, טונגטפו, רובם בבירה, נוקואלופה.

טונגה חברה בחבר העמים ובאומות המאוחדות מאז 1999.[9][10]

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפות פולינזיות רבות, כולל טונגאית, המילה Tonga גזורה מהמילה Fakatonga שפירושה דרומה, כיון שהארכיפלג של טונגה הוא הקבוצה הדרומית ביותר מבין קבוצות האיים שבמערב פולינזיה.[11]

BERJAYA
סאלוטה טופו השלישית הייתה מלכת טונגה מ-1918 עד 1965.
בתמונה: סאלוטה טופו השלישית וצבא טונגה חודשים לאחר שממלכתה הכריזה מלחמה נגד גרמניה הנאצית.
BERJAYA ערכים מורחבים – היסטוריה של טונגה (אנ'), אימפריית טואי טונגה

היסטוריה עתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ממצאים ארכאולוגיים, טונגה, יחד עם סמואה היו האיים הראשונים שיושבו באזור פולינזיה במאה ה-9 לפנה"ס על ידי יורדי ים מעמי הלפיטה (אנ').

כבר במאה ה-15 לפנה"ס החלו יורדי ים אוסטרונזים, בני תרבות לפיטה, (אנ') לנדוד ברחבי אוקיאניה מארכיפלג ביסמרק למערב פולינזיה. המקום הראשון בו התיישבו, בפולינזיה, היה באי טונגטפו שבטונגה, ולאחר מכן התפשטו צפונה לסמואה לאורך מסדרון שייט טבעי. מדידות פחמן רדיואקטיבי מחפירות אחרונות ב-4 אתרים באיי ואוואו הצפוניים של טונגה ובכפר נוקולקה (Nukuleka) שבטנגאפו, מעידות על התיישבות באיים במאה ה-9 לפנה"ס.[12]

עם השנים פיתחו המתיישבים החדשים זהות אתנית נפרדת, שפה משלהם, תרבות ומבנה חברתי חדש שהפך לתרבות של העם הטונגי ולתרבות הפולינזית. הערכה היא שהמקום בו החלה ההתפתחות התרבותית החדשה היא בכפר נוקולקה, דבר שנתן לה את הכינוי - " ערש פולינזיה".[13][14]

החל מהמאה ה-10 לספירה נשלטה טונגה על ידי שושלת של מלכים ומלכות קדושים, הטאי טונגה Tuʻi Tonga. טאי טונגה הראשון הידוע היה אהואייטו ʻAhoʻeitu אשר החל את שושלת המלוכה הזו בסביבות השנים 900-950 לספירה. על פי אגדות טונגיות, נאמר שהוא היה בנו של האל טנגלואה Tanga Loa (אנ') ואישה טונגית. וכל משפחות המלוכה הטונגיות הם צאצאיו.[15][16]

באותה העת החלה האימפריות בסמואה ופיג'י לדעוך ומלכי טונגה החלו להתפשט ברחבי האוקיינוס השקט עד שיצרו אימפריה ששלטה על כל פיגי', סמואה, איי קוק, ניואה וואליס ופוטונה וחלקים ממלזיה ומיקרונזיה.את בירתם הם קבעו במואה (Muʻa) שבאי טונגטפו שבטונגה.[17]

אימפריית טואי טונגה הגיעה לשיאה במאות 13 - 16, תחת מנהיגים כמו מומו Momo ובנו טואיטאטואי Tuʻi-tā-tui (הטואי טונגה ה-11) האימפריה הצליחה להתרחב ולהשפיע באזור בזכות הצי הקיסרי המתקדם והקאנו הכפולים המותאמים למסעות למרחקים.[18] האימפריה שלטה בעיקר על השטח הימי של האיים, יותר מאשר על האיים עצמם, מה שנקרא - תלסוקרטיה.

מהמאה ה-15 החלה דעיכתה של האימפריה עקב לחצים פנימיים, שלטון עריץ של חלק מהשליטים, מלחמות בתוך המשפחה השלטת וניסיונות התנקשויות בשליטים. אבל האימפריה לא קרסה לחלוטין והמשיכה לגבות מיסים מנתיניה באיים האחרים. העיד על כך גם קפטן ג'יימס קוק שביקר באי בשנת 1777 ותיעד את מה שראה על מעמדם וסמכותם של מלכי טואי טונגה.[18]

במאות ה-15 עד המאה ה-18 התרחשו מלחמות אזרחים באיי טונגה שאופיינו באי שקט פנימי והחלשות המערכת מסורתית. זו גם התקופה בה החלו להגיע חוקרים, מיסיונרים וסוחרים אירופאים.[19] במאה ה-18 גרמו מלחמות האזרחים לפירוקה של טונגה עד עלייתו של המלך טאופאהאו הראשון Tāufaʻāhau I, הוא ג'ורג' טופו הראשון George Tupou I, ששלט בין השנים 1845 - 1893, והיה למלך הראשון של טונגה המודרנית. המלך ג'ורג' טופו הראשון איחד את איי טונגה, כונן חוקה מודרנית, והבטיח את עצמאותה של טונגה כממלכה פולינזית ריבונית, תוך שימור תרבותה הייחודית מול השפעות קולוניאליות.[20]

אירופאים ראשונים בטונגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופאיים הראשונים שהגיעו לטונגה היו שני חוקרים הולנדים שחיפשו נתיב סחר חדש לאינדונזיה, סביב דרום אמריקה, שמטרתם הייתה להימנע מהנתיב שהיה בשליטת החברה ההודו מזרחית ההולנדית. החוקרים היו ווילם סחאוטן Willem Schouten ויעקב לה מאיר Jacob Le Maire, שהקיפו את כף הורן והגיעו, במקרה, לאיי ניואס הצפוניים של טונגה במאי 1616.[21] 27 שנים אחר כך, ב-1643 ביקר החוקר ההולנדי אבל יאנסזון טסמן Abel Janszoon Tasman באי הראשי טונגטפו, במהלך מסעו סביב אוסטרליה וטסמניה (שנקראה על שמו).[22]

עם זאת, קשר מתמשך עם האירופאים החל רק יותר מ-125 שנים מאוחר יותר, ב-1767, כאשר החוקר והנווט, קפטן סמואל וואליס Samuel Wallis עגן בניואטופוטפו. אחריו הגיעו סוחרים וחוקרים מהולנד, בריטניה, צרפת וספרד והביאו לטונגה סחורות רבות שלא היו מוכרות באי, וגם - מחלות אליהם המקומיים לא היו מחוסנים. רק בסוף המאה ה-18, עם הגעתו של הקפטן האנגלי ג'יימס קוק (1728–1779) השיגו האירופאיים דריסת רגל בטונגה. קפטן קוק כינה את האיים 'האיים הידידותיים' בגלל 'אופיים העדין והידידותי של אנשי האיים'. אלא שבאותו הזמן זממו מנהיגי האיים לתקוף את אנשי הצי של קוק ולהרוג את מלחיו.[22] באותן שנים הגיע לאזור גם קצין הצי הספרדי אלסנדרו מלאספינה (אנ') ב-1793, ומיפה את אזור האיים.

ב-28 באפריל 1789, התרחש המרד המפורסם על הספינה הבריטית, באונטי, במי האוקיינוס שבין קבוצות האיים חאפאי ונומוקה שבטונגה. לאחר המרד נסחפו קפטן ויליאם בליי ו-18 אנשי צוות נאמנים ונחתו באי הטונגני טופואה שם הותקפו על ידי תושבי האי. איש צוות אחד הוכה למוות, אך בליי ואחרים נמלטו והפליגו בסירה פתוחה ובסופו של דבר הגיעו לטימור בהודו המזרחית ההולנדיות.[22]

בשנת 1806 הגיעה לטונגה ספינה אנגלית בשם "פורט-או-פרינס". קבוצת לוחמים טונגים שהתחזו לסוחרים עלו על הספינה, הרגו את אנשיה ושבו נער אחד, וויל מרינר William Mariner, בן 15. הנער נמסר למלך המקומי וגודל כלוחם בשם 'טוקי אוקמאה' (גרזן הברזל). אחרי ארבע שנים באי הצליח וויל להימלט ובשובו לאנגליה כתב, בעזרתו של סופר אחר, ספר על הרפתקאותיו באי: An Account of the Natives of the Tonga Islands in the South Pacific Ocean.[23]

אף על פי שחוקרים ונוסעים אירופאיים הגיעו לטונגה כבר מהמאה ה-17, הרי מסיונרים נוצריים הגיעו רק החל מאמצע המאה ה-18. אילו סייעו לחזק את ההשפעה הפוליטית הבריטית לאחר שצורפו לחברת המיסיונרים של לונדון ב-1747. אחריהם הגיעו מיסיונרים ווסליאניים, מתודיסטים, שהמירו במהירות את דתם של האוכלוסייה ועד אמצע המאה ה-19 הפכו רוב הטונגאנים לנוצרים, כולל המלך טאופאהאו שהתנצר ב-1831 ושינה את שמו לג'ורג' טופוי הראשון - על שם מלך אנגליה, ג'ורג' השלישי.[22]

הממלכה הטונגואית המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בשנת 1875 הסתיימה מלחמת אזרחים ארוכה עם עלייתו לכס המלוכה של טאופאהאו (ששינה את שמו לג'ורג' טופו הראשון אחרי התנצרותו). בשנות מלכותו אישרה ממלכת טונגה את חוקתה הראשונה. בשנים שלאחר מכן חתמה טונגה על הסכמים עם גרמניה וארצות הברית, בהם הוכרה ריבונותה של טונגה.

טונגה היא המדינה היחידה בדרום האוקיינוס השקט שמעולם לא הייתה תחת שלטון קולוניאלי, אבל בשל קשיים פנימיים היא ניהלה משא ומתן עם בריטניה ובשנת 1900 חתמה על הסכם חסות. ב-18 במאי 1900, בתקופת שלטונו של המלך ג'ורג' טופו השני (אנ') (1893–1918), הפכה טונגה למדינת חסות בריטית אך ניתן לה חופש מלא בענייני פנים. בריטניה קיבלה את הזכות להקים תחנות פחם בתמורה להגנה על טונגה מפני פלישה ולטיפול בענייני החוץ של המדינה.[22]

בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה טונגה בין עשר המדינות הראשונות שהכריזו, כבר בספטמבר 1939, מלחמה על גרמניה הנאצית. ימים ספורים לאחר הפשיטה היפנית על פרל הארבור, 7 בדצמבר 1941, הכריזה טונגה מלחמה על יפן וכוח ההגנה הטונגני התכונן להגן על מולדתו מפני פלישה אפשרית. אזרחי נוקואלופה פונו והצבא מילא את חופי טונגטפו בגדרות תיל ותעלות. האמריקאים תכננו לכבוש את טונגה,יחד עם סמואה, קלדוניה החדשה ופיג'י, באופן לא רשמי, כדי להגן עליהם ועל קווי התקשורת בין אמריקה, הוואי ואוסטרליה. הדבר לא קרה, אבל במהלך המלחמה שירתו חיילים טונגים תחת פיקוד בעלות הברית, לחמו ביפנים באיי שלמה, וכוחות ניו זילנדיים וארצות הברית הוצבו בטונגטפו, ששימשה כנקודת ספנות חשובה. בשיתוף פעולה הדוק עם ניו זילנד הקימה טונגה כוח הגנה מקומי של כ-2,000 חיילים שפעל באיי שלמה.[24]

בין השנים 1918 ל-1965 שלטה בממלכה המלכה סאלוטה טופו השלישית, ואחריה מלך בנה, המלך טאופאאהאו טופו הרביעי. טופו הרביעי הצליח, ב-1968, לחתום על הסכם חדש שצמצם את השליטה הבריטית באיים וב-4 ביוני 1970 זכתה טונגה בעצמאות מלאה.[22]

בשנת 2008 הודיע המלך ג'ורג' טופו החמישי, כי הוא מוותר על רוב סמכויותיו בתור המונרך האבסולוטי של טונגה ומסיים מאות שנים של מונרכיה אבסולוטית. מאז המאה ה-21


טונגה היא מונרכיה חוקתית, בה המלך מייצג את המדינה באופן סמלי בעוד השלטון מתנהל על ידי ראש ממשלה דמוקרטי.[25]

החל ממרץ 2012 מכהן טופו השישי - אהואטו אונואקיאוטונגה טוקוהאו, כמלך טונגה, אחרי שכיהן כראש ממשלה ושר בממשלת טונגה וכנציב העליון של טונגה באוסטרליה מ-2008 - 2012.[26]

טונגה היא מונרכיה חוקתית לפיה המלך הוא ראש המדינה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים. ראש ממשלת טונגה ממונה על ידי המלך מבין חברי הפרלמנט לאחר שזכה בתמיכת רוב חבריו. הסמכות המבצעת נתונה בידי קבינט השרים. הסמכות המחוקקת נתונה בידי המלך בפרלמנט, והסמכות השיפוטית נתונה בידי בית המשפט העליון. הפרלמנט מורכב מ-17 נציגים הנבחרים על ידי העם ו-9 נציגים הנבחרים על ידי בני האצולה. ראש ממשלה הנתמך על ידי פרלמנט שנבחר ברובו מאז 2010. עם זאת, המלך שומר על סמכויות חשובות, כולל הסמכות להטיל וטו על חקיקה, לפזר את הפרלמנט ולמנות פקידים שיפוטיים. זכויות האזרח מוגנות בחוק, ובכל זאת ישנן הפרות ובעיות הכוללות שחיתות רשמית וחוקי קרקעות המפלים נשים.[27]

מאז 2012 מכהן טופו השישי - אהואטו אונואקיאוטונגה טוקוהאו, כמלך טונגה. הוא ידוע כבעל דעות שמרניות יותר מאשר אחיו המנוח וקודמו, ג'ורג' טופו החמישי. עד סוף המאה ה-20 היה המלך ממנה את ראשי הממשלה ולרוב מקרב בני משפחת המלוכה או האצולה בלבד. מתחילת המאה ה-2החלה תהליך של דמוקרטיזציה של השלטון, במיוחד בעקבות הרפורמות של 2010. מאז הפך תהליך המינוי לדמוקרטי יותר. נכון לשנת 2026 משמש הלורד פקאפנואה השמיני Fatafehi Fakafānua כראש ממשלת טונגה.[28]

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – מחוזות טונגה

מבחינה מנהלית טונגה מחולקת ל-5 מחוזות..[29] Tongatapu, Vavaʻu, Haʻapai, ʻEua, and The Niuas (Niuafoʻou and Niuatoputapu)

מחוז בירה שם בשפת המקור אוכלוסייה
נכון לשנת 2021
שטח, קמ"ר
חאפאי פאנגיי Ha'apai 5,665 42
טונגטאפו נוקואלופה Tongatapu 74,320 274
אוה אואונואה 'Eua 4,864 87
ניואס ניחיפו Niuas 1,148 72
ואוואו ניואפו Vavaʻu 14,182 128

צבא וביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המזוינים של טונגה, של הוד מלכותו (His Majesty's Armed Forces - HAMF) משמשים כצבא הממלכה ותפקידם להגן על הריבונות וביטחון המדינה, לשמור על הסדר האזרחי, לתת סיוע לאוכלוסייה בעת הצורך ולהגן על מלך טונגה, בשיתוף פעולה ביטחוני בנלאומי. הצבא הוא מקצועי ואין במדינה גיוס חובה.[30] הצבא מורכב מכ-500 - 750 אנשי צוות פעילים שכוללים חיל נחתי מלכותי, כוח ימי ואגף אווירי. תפקידם גם להגן על החופים, לסייע בזמן אסונות טבע וכן משימות שמירת שלום בינלאומיות.[31]

צבא טונגה שלח 40 חיילים כחלק מהכוח האמריקאי למלחמת עיראק למספר חודשים במהלך שנת 2004. משלחות נוספות נשלחו בשנים 2007 וחזרו בשנת 2008, כל אלו ללא אבדות.[32] בשנת 2010 שלחה המדינה כ-200 חיילים למלחמת אפגניסטן, במחוז הלמנד.[33]

BERJAYA
BERJAYA ערך מורחב – יחסי החוץ של טונגה

במאה ה-21 פיתח הממשל בטונגה יחסים דיפלומטיים וכלכליים ענפים עם מדינות אסיה בשנת 2021 השיגה סין השפעה רבה בטונגה על ידי מימון פרויקטים של תשתית כולל ארמון מלכותי חדש.[34] יחד עם זה שומרת טונגה על יחסים לבביים עם ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד. דווקא היחסים עם בריטניה ידעו עליות ומורדות. בשנת 2006 סגרה בריטניה את הנציבות העליונה שלה בטונגה ורק 2020 היא הקימה אותם מחדש. טונגה חברה בארגונים רבים של המדיניות באוקיינוס השקט טונגה אירחה את פגישת מנהיגי פורום איי האוקיינוס השקט (PIF) באוגוסט 2024 וכיהנה כיו"ר עד ספטמבר 2025.מהמאה ה-21 היא חברה בטרויקה של PIF.[35]

יחסי טונגה-ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
BERJAYA ערך מורחב – יחסי טונגה-ישראל

בין ישראל וטונגה ישנם יחסים דיפלומטיים רשמיים שכוננו בשנת 1977, 7 שנים אחרי שטונגה קיבלה את עצמאותה. אף על פי שלישראל אין נציגות דיפלומטית קבועה, הרי שגרירות ישראל בניו זילנד מייצגת גם את טונגה. שתי המדינות מכירות זו בזו ושוררת ביניהן יחסי ידידות חמים. על אף המרחק הרב בין שתי המדינות פעמיים נערכו שני ביקורים ממלכתיים בטונגה: הנשיא חיים הרצוג ב-1986 ולאחר כן, ב-2011 ביקר ראובן ריבלין כיו"ר הכנסת במטרה לקדם את העזרה של מדינת ישראל בטיפול במחלת הסוכרת הנפוצה בטונגה.[36] כמו כן, בשנת 2009 ביקר מלך טונגה, ג'ורג' טופו החמישי בישראל בביקור שחלקו רשמי וחלקו פרטי.[37] בשנת 2012 ביקר המלך ג'ורג' טופו החמישי בירושלים ונפגש עם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, ולאחר המפגש הם ביקרו יחד באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, שם בדק המלך קבלת ייעוץ והכוונה להקמת בית ספר גבוה למוזיקה במדינתו.[38]

BERJAYA
עובדים בעיבוד קופרה בטונגה, 1967

לטונגה יש כלכלה קטנה ופתוחה התואמת אי קטן ומרוחק. החקלאות היא עמוד התווך של הכלכלה הטונגית. הגידולים החשובים באיים הם דלעת, קוקוס, בננות ופולי וניל, קסאווה, תירס, אבטיחים, אננס, לחם, לימונים ועגבניות.[39]

על פי הנתונים של הסוכנות הלאומית לסטטיסטיקה משנת 2022, עיקר הייצוא המקומי הוא של מוצרי ירקות, בעלי חיים, מוצרים מהחי, דגים, עץ, שעם וחומרי קליעה. עיקר היצוא הוא לניו זילנד, ואחריו ארצות הברית, אוסטרליה וטיוואן. לעומת זאת, היבוא כולל מוצרים מינרליים, מזון מוכן, משקאות, משקאות חריפים, טבק, מכונות, מכשירים מכניים וחשמליים, כלי רכב, מטוסים וציוד תחבורה. עיקר הייבוא נעשה מניו זילנד, סינגפור, סין, ארצות הברית ופיג'י.[40]

הארכיפלג מייבא הרבה יותר ממה שהוא מייצא, כתוצאה מכך הוא סובל מגירעון סחר כרוני, שצפוי להימשך בשנים הקרובות למרות סיוע בינלאומי משמעותי. בשנת 2022, טונגה ייצאה סחורות בשווי 14 מיליון דולר לעומת יבוא בשווי 245 מיליון דולר. באשר לשירותים, היצוא הגיע ל-44 מיליון דולר, עדיין נמוך בהרבה מהיבוא (113 מיליון דולר - נתוני ארגון הסחר העולמי).[40]

תיירות היא מקור ההכנסות השני בגודלו באיים. לטונגה הגיעו 53,800 תיירים בשנת 2015. אך עדיין המדינה נאלצת לייבא חלק ניכר ממזונה, בעיקר מניו זילנד. המדינה תלויה בסיוע חיצוני ובהעברות כספים מטונגנים מעבר לים כדי לקזז את גירעון הסחר שלה. הממשלה מדגישה את פיתוח המגזר הפרטי, מעודדת השקעות, ומקדישה כספים מוגברים לבריאות ולחינוך. כוח העבודה דובר האנגלית והמשכיל של טונגה מציע שוק עבודה בר קיימא, והאקלים הטרופי מספק אדמה פורייה. אנרגיה מתחדשת וכרייה בים עמוק - עובדה שמספקת הזדמנויות להשקעה.[41]

הממשלה מתמודדת עם אבטלה גבוהה בקרב צעירים, אינפלציה מתונה, לחצים לרפורמה דמוקרטית והוצאות גוברות על שירות המדינה.

סיומת האינטרנט של המדינה - .to - מאפשרת דומיינים כגון כמו go.to.move.to jump.to. מכירת דומיינים בסיומת .to מכניסה מט"ח לכלכלת טונגה.

גאוגרפיה וסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונגה היא ארכיפלג המורכב מ-150 איים קטנים באוקיינוס השקט הנמצאים מזרחית לאיי פיג'י באוקיינוס השקט הדרומי. רוב האיים הם הרי געש, ואחרים - איי אלמוגים. רוב האיים עשויים מאבן גיר, שנוצרה משוניות אלמוגים עתיקות. אחרים מקורם געשי, עם אבן גיר על גבי שכבות לבה. מבנה זה של קרקע יוצר אדמה פורייה באיים.[42]

בחלק מהאיים הרי הגעש פעילים. באיים באחרים ישנם הרי הגעש לא פעילים ובהם נוצרו אגמי מכתש, או חרוטי געש וזרמי לבה צחיחים. חלק מהאיים, כמו אונגו ניואה ואואה, מכוסים ביערות גשם טרופיים ואילו איים אחרים כוללים חופים חוליים, שדות חקלאיים רחבים או צוקי ים.

הנקודה הגבוהה ביותר בטונגה נמצאת באי קאו Kao, המתנשא לגובה של 1,046 מטרים מעל פני הים. האי נומוקה מורכב כמעט כולו מאגם גדול ומליח. שלושה איים בקבוצת ואוואו הדרומית (הונגה, קאלאו ופוואה) מקיפים לגונה שקטה עד שיכולה להיות אגם.

העיר הגדולה ביותר והנמל העיקרי של טונגה היא בירתה, נוקואלופה. שני נמלים נוספים הם ניאפו ופנגאי. קו החוף של המדינה משתרע על פני 419 קילומטרים (260 מייל).

צמחייה ובעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיפלג של טונגה ידוע בצמחייה הטרופית שלו, בדומה לצמחייה שנמצאת במקומות אחרים בדרום האוקיינוס השקט. בין הצמחים: עצי בננה, היביסקוס, פלומריה, וצמחים טרופיים רבים אחרים, כולל שרכים. העצים הנפוצים ביותר הם עצי קוקוס והם מתנשאים עד לגובה של 30 מ' ומשתרעים לאורך קווי החוף של רוב האיים משום שהם עמידים למלח. כמו כן נפוצים באיים עצי פנדנוס שגודלם נע בין שיחים קטנים בני מטר אחד ועד עצים שגובהם כ-20 מ'. וכך ניתן למצוא יערות קטנים של פנדנוס לאורך החופים.[43] הפרח הלאומי של טונגה הוא ההיילאלה Heilala, Garcinia Sessilis), צמח בעל פריחה אדומה המשמש בחגיגות ופסטיבל ההיילאלה, כששוזרים אותו לשרשראות של פרחים.[44]

בעלי החיים באי אינם מגוונים, אבל מעניינים במיוחד הם עטלפי פירות, המכונים גם שועלים מעופפים Flying fox (peka). הם רוכבים על זרמים תרמיים מעל צוקי 'אווה והם מין מוגן ברחבי טונגה ונחשבים לרכוש המדינה. מינים אחרים של יונקים הם היונקים הימיים כמו לוויתן גדול סנפיר דולפינים ומיני לווייתנים אחרים. כלבים, חתולים וחזירים הם מינים שהובאו לאי ממקומות אחרים. בטונגה ישנם גם שני מינים מקומיים של איגואנה.[42]

בין הציפורים בולטים Tongan megapode מגפוד טונגי, שהוא המין היחיד שנותר מסוגו בפולינזיה והוא על סף הכחדה והיא נחשבת לציפור הלאומית של טונגה. כמוהו אנדמי לאיים - שרקנית טונגית, התוכי האדום הזוהר Maroon shining parrot, הלוריקיט הכחול-כתר וציפור האינקובטור, שנקראת כך משום שהיא משתמשת בבוץ וולקני חם לדגירה ובקיעת ביציה.

שוניות האלמוגים מציגות מגוון רב; אלמוגים קשים ורכים ואלמוגים שחורים נדירים משגשגים, ומספקים מחסה ליותר ממאה מינים של דגים טרופיים.[42]

בירוא יערות מהווה איום באיים רבים, עקב גידול האוכלוסייה והשינוי הטכנולוגי. גם האקולוגיה הימית נמצאת תחת סכנת הכחדה: חלק משוניות האלמוגים ניזוקו על ידי אספני צדפים ואלמוגים ועל ידי טריפת כוכבי ים, וציד יתר מאיים על צבי ים מקומיים. לכן, טונגה הקימה מספר אזורים מוגנים (כולל פארקים ימיים) כדי לשמר צמחים ובעלי חיים בבתי הגידול שלהם.

טונגה שוכנת באזור אקלים משווני, כלומר אזור בעל משקעים רבים והפרשי טמפרטורות קטנים בין עונה לעונה ובין יום לבין לילה. למרות היותו של האקלים של טונגה טרופי, הוא מתון בהשוואה לאיים אחרים באוקיינוס השקט. ישנן למעשה שתי עונות: העונה החמה, מדצמבר עד מאי, והעונה הקרירה, ממאי עד דצמבר. בחורף, (יולי עד ספטמבר) הטמפרטורות נעות בין 17 ל-22 מעלות צלזיוס (62 עד 71 מעלות פרנהייט) ובקיץ (דצמבר עד אפריל), הטמפרטורות נעות בין 25 ל-33 מעלות צלזיוס (77 ו-91 מעלות פרנהייט). הקיץ יכול להיות לח, אך רוחות הסחר והמרחק של האי מקו המשווה משפיעים עליהם. רוב הגשמים של טונגה מתרחשים בסוף הקיץ.

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעידות אדמה וצונאמי מתרחשים שוב ושוב לאורך טבעת האש האוקיינוס השקט, שאורכה 40,000 קילומטרים. דו"ח הסיכון העולמי לשנת 2021 של Bündnis Entwicklung hilft, ברית של תשעה ארגוני פיתוח וסיוע גרמניים, מדרג את טונגה במקום השלישי מבין המדינות בעלות הסיכון הגבוה ביותר לאירוע טבע קיצוני שיהפוך לאסון. טונגה מתמודדת בממוצע עם 1-3 ציקלונים טרופיים בשנה. כמו כן, היא מתעדת מספר גבוה יחסית של רעידות אדמה.

מכיוון שטונגה שוכנת ישירות על מסלול הציקלון והטייפון בדרום האוקיינוס השקט, סופות מהוות איום, במיוחד בין ינואר למרץ. סופות קשות סוחפות את האזור כל כמה שנים. פעילות געשית בפונואפואו היא גם סיבה לדאגה, וההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בשנת 2022, בשילוב עם הצונאמי שנגרמו עקב ההתפרצות, גרמה להרס ברחבי המדינה. מומחים הזהירו גם כי טונגה פגיעה במיוחד לעלייה בטמפרטורות ולאירועי מזג אוויר קיצוניים הקשורים לשינויי אקלים.[42]

ב-13 בפברואר 2010, הייתה בטונגה רעידת אדמה בעוצמה 6.3. יומיים לאחר מכן, שטף ציקלון את האיים עם רוח במהירות של עד 228 קמ"ש (137 מייל לשעה). ב-11 בינואר 2014, החריב הוריקן כמה איים ובמיוחד את איי האפאי עם האי הראשי, ליפוקה. הונגה טונגה-הונגה האפאי, הר געש תת-קרקעי הפעיל מעת לעת, התפרץ שוב ב-15 בינואר 2022, וגרם לרעידת אדמה.

עליית מפלס הים כתוצאה משינויי אקלים עולמיים ועלייה במספר ההוריקנים, השיטפונות והגשמים הם בין הבעיות הסביבתיות החשובות ביותר של המדינה.[45]

דמוגרפיה וקבוצות אתניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקד האוכלוסין, שנערך ב-30 בנובמבר 2021, מנה 100,179 איש, ירידה של 0.5% בהשוואה למפקד האוכלוסין של 2016.[46]

טונגה מורכבת מכ-170 איים, מתוכם 36 עד 45 מיושבים. טונגנים חיים ברחבי טונגה, כמו גם מעבר לים, במיוחד בניו זילנד ובאוסטרליה, שם לטונגה יש קשרים הדוקים, ובארצות הברית. כ-74% מהאוכלוסייה מתגוררת באי הראשי של טונגה, טונגטפו, שם ממוקמת בירת המדינה. שאר המתגוררים בטונגה מפוזרים ברחבי האיים האחרים.[47]

מוצאם של הטונגאים הוא פולינזי והם קרובים בקשר הדוק לסמואים עם השפעה מלנזית שהגיעה משכנותיה, כמו פיג'י. התיישבותם בטונגה מתוארכת לתקופת לפיטה, לפני כ-3,000 שנה. 98% מהתושבים הם ממוצא אתני משולב של פולינזים ומלנזים. מיעוט קטן של קבוצות אתניות אחרות בטונגה, כגון אירופאים, תושבי איי האוקיינוס השקט האחרים, הודים וסינים, מתגוררים באיים בעיקר עקב הגירה.[47]

90% מהאוכלוסייה היא נוצרית. הזרמים הנוצריים המרכזיים הם:

השפות הרשמיות של טונגה הן טונגאית (lea faka-Tonga) ואנגלית. טונגאית היא שפה פולינזית המדוברת על ידי רוב האוכלוסייה בחיי היומיום, בעוד שאנגלית נמצאת בשימוש נרחב במנהל, בחינוך בעסקים, במרכזים עירוניים ובתיירות.

השפה הטונגאית שייכת למשפחת השפות האוסטרונזיות, ובפרט לענף הפולינזי. היא קשורה קשר הדוק לסמואית, ניואית, הוואית ווליסית. רוב התושבים בטונגה דוברי שתי שפות, ודוברים גם טונגאית וגם אנגלית.[48]

ביטויי האמנות בטונגה מעידים על עושר, וגיוון הספוגים במסורות ומשקפים את התרבות הייחודית של מדינת האי, יחד עם השפעות של התרבויות הרבות שקיימו איתה אינטראקציה לאורך מאות שנים. בתקופה הקולוניאלית הושפעה האמנות הטונגאית מאמנות אירופאית, עם דגש מיוחד על איקונוגרפיה דתית. יצירות האמנות המוקדמות ביותר שנמצאו בטונגה מתוארכות למאה ה-12 ומייחדים אותם מוטיבים שחלקם נשמרו עד לאמנות המודרנית של ימינו.

האמנות המסורתית של טונגה מאופיינת בעיקר בדוגמאות גאומטריות וצבעים עזים, הנמצאים בגילופי עץ ובדי טאפה המיוצרים על ידי אומנים מקומיים. רבות מצורות האמנות המסורתיות נותרו ללא שינוי יחסי לאורך מאות שנים, כאשר השינוי המשמעותי היחיד הוא הכנסת חומרים וטכנולוגיות מודרניים יותר. בתקופה האחרונה, האמנות הטונגאית התפתחה וכללה טכניקות וסגנונות עכשוויים יותר, כגון גרפיטי ואמנות רחוב, כמו גם אמנות דיגיטלית. בנוסף, התפתחות תעשיית התיירות סיפקה את ההזדמנות לאמנות הטונגאית להיות מוצגת מחוץ למדינת האי, מה שאפשר לה להגיע לקהל עולמי.[49]

האמנות הטונגאת הושפעה רבות מאמנות העם הפולינזי, כאשר בד הטאפה - הבד המיוצר מקליפת עץ התות, היה אחת מצורות הביטוי האמנותיות החשובות ביותר. היבט נוסף של האמנות הטונגאית הוא בשימוש בגילופי עץ. גילופי עץ משמשים לקישוט בתים, סירות קאנו וחפצים אחרים, ולעיתים קרובות כוללים עיצובים ודוגמאות מורכבות. אמנות גילוף העץ עברה גם היא מדור לדור של אומנים טונגים, ונשארה חלק חשוב בתרבות הטונגאית.

בנוסף לצורות אמנות מסורתיות, טונגה פיתחה גם סצנת אמנות עכשווית תוססת. אמנים טונגים עכשוויים שואבים צורות וטכניקות אמנות מסורתיות, כמו גם חומרים וטכנולוגיות מודרניים, ויוצרים יצירות המשקפות את התרבות וההיסטוריה הייחודיות של מדינת האי. אמנות טונגאית עכשווית כוללת שירה, ציור, פיסול, אמנות פרפורמנס ואמנות דיגיטלית, ומוצגת לעיתים קרובות בגלריות ובמוזיאונים הן בטונגה והן ברחבי העולם.[49]

בין תומכי האמנות הגדולים ביותר באיי טונגה ידועה המלכה סאלוטה טופו השלישית Queen Sālote (1900 - 1965) שהייתה בעצמה מלחינה ומשוררת ותרמה רבות לשימור התרבות הטונגאית ולשימוש היצירתי בשפה טונגאית.[50]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
  5. מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. Tonga | Population, Volcano, Tsunami, Map, & People | Britannica, www.britannica.com, 2025-09-29 (באנגלית)
  7. Tonga, IFAD
  8. Tongatapu Group, Britannica
  9. Tonga, Britannica
  10. Tonga, World Population Review
  11. Meaning of the name Tonga, Wisdom Livrary
  12. Sean P Connaughton, David V Burley, First Lapita Settlement and its Chronology in Vava'u, Kingdom of Tonga, Cambridge Core
  13. A Brief History of Tonga, 31 December, 2025
  14. David Burley, The first Tongans, Matangi Tonga Online, December 16, 2019 Monday 9 Mar 2026, updated
  15. history of Tonga, Britannica
  16. Tui Tonga, Pasefiha
  17. Tonga, Brief History
  18. 1 2 Tu'i Tonga Empire Map, World History Commons
  19. Tonga - a brief history, RNZ
  20. ROYALTY/NOBILITY, Tong Government Portal
  21. Jamie Tahana, 400th anniversary of first European contact with Tonga, RNZ International, 24/5/2016
  22. 1 2 3 4 5 6 Europeans, Missionaries, Kings and Independence in Tonga, Facts and Details
  23. An account of the natives of the Tonga Islands, in the South Pacific ocean.
  24. The United States Invasion of Tonga In 1942
  25. Bonnie Malkin, King of Tonga prepares to give up power, The Telegraph, 11 July 2010 •
  26. King Tupou VI of Tonga, The Royal Watcher, July 12, 2019
  27. Government of Tonga, Policy Commons
  28. Tonga MDGs Report 2010, Pacific Office, July 17, 2013
  29. Population Census 2006
  30. [https://www.globalsecurity.org/military/world/oceania/tonga-hmaf.htm Tonga Defence Services (His Majesty's Armed Forces)], GlobalSecurity.org
  31. Sjeridan Ward, Tonga and His Majesty’s Armed Forces: A military made for peace, Theinterpreter, 6 Sep 2024
  32. Tongan Marines return safely for Christmas, Matangi Tonga, 2004-12-21 (באנגלית) (ארכיון)
  33. Tongan troops to work with UK and other ISAF forces in Afghanistan, GOV.UK (באנגלית) (ארכיון)
  34. Susannah Luthi, Meth, Vanilla and ‘Gulags’: How China Has Overtaken the South Pacific One Island at a Time, POLITICO, 08/29/2021
  35. Tonga country brief, Tonga
  36. חזקי ברוך, ביקור ממלכתי ראשון בטונגה מזה 25 שנים, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2011
  37. גידי ליפקין, מלך טונגה מבקר בישראל, 08.09.09
  38. המלך ג'ורג' טופו ה-5, מלך טונגה - המלך הראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, 29.2.2012
  39. Economy of Tonga, Britanica
  40. 1 2 [https://www.lloydsbanktrade.com/en/market-potential/tonga/trade-profile Tonga: Trade Profile Foreign Trade in Figures], LLOYDS, November 2025
  41. Tonga - Economic Indicators, Economic Indicators
  42. 1 2 3 4 Parrish, Ann, Tonga, EBSCO Knowledge Advantage, 2025
  43. Tonga Flora & information
  44. https://tongapocketguide.com/a-travellers-guide-to-wildlife-in-tonga/#elementor-toc__heading-anchor-0, Tong Pocket Guide, Last Updated: 31 January, 2026
  45. Astrid Prange de Oliveira, Tonga and its natural disaster risks, In Focus, January 17, 2022
  46. Census Story, Tonga Statistics Department
  47. 1 2 Who are the people of Tonga?, Tonga Pocket Guide, Last Updated: 30 December, 2025
  48. Tongan
  49. 1 2 Nicholas Smith, Veronica Santoro, Martina Ferrari, History of Art in Tonga, Design and Encyclopedia
  50. Tonga, Museum of New Zealand Te Papa Tongarewa