פייננשל טיימס

פייננשל טיימס
Financial Times

מדינה
מערכת	Bracken House
סוג	יומי
פורמט	ברודשיט
תקופת הפעילות	9 בינואר 1888 – הווה (138 שנים)
תוכן
שפה	אנגלית
ISSN	0307-1766
בעלי תפקידים
מו"ל	Nikkei Inc.
בעלים	Nikkei Inc.
עורך	Lionel Barber
שידור והפצה
תדירות	יומון
תפוצה	1.48 מיליון מנויים
ft.com

פייננשל טיימס (באנגלית: Financial Times) הוא עיתון כלכלי בריטי בין-לאומי. העיתון הוא חלק מקבוצת המדיה "FT Group", הנמצאת בבעלות התאגיד היפני "ניקיי". נכון לסוף שנת 2024 היו לו 1.48 מיליון מנויים משלמים בכל הפורמטים, מתוכם 1.35 מיליון היו מנויים דיגיטליים. "קבוצת FT" מוציאה לאור מספר כתבי עת נוספים, בהם: "Investors' Chronicle" ‏ וה-"The Banker". לקבוצה כולה היו כ-2.83 מיליון מנויים בסוף 2024, והכנסות של כ-540 מיליון ליש"ט באותה שנה.

מאפיינים

העיתון מודפס בשפה האנגלית במספר רב של ערים, בהן לונדון, פריז, פרנקפורט, סטוקהולם, ניו יורק, הונג קונג, סינגפור ואיסטנבול. בשנים 2000–2012 יצאה לאור מהדורה של כתב העת בגרמנית, תחת השם "Financial Times Deutschland". עד שנת 2013 היה מדפיס העיתון מספר מהדורות כל לילה בהתאם להתפתחויות החדשותיות.

העיתון מדווח בהרחבה על עסקים. בעל רשת גדולה של כתבים בינלאומיים - כ-110 מ-475 כתבי העיתון נמצאים מחוץ לבריטניה. העיתון מודפס על גיליון נייר גדול בגוון כתום-ורדרד, וכולל לרוב שני חלקים: החלק הראשון סוקר חדשות לאומיות ובינלאומיות, כאשר החלק השני סוקר חדשות חברות ושווקים.

היסטוריה

ב-9 בינואר 1888 הושק העיתון בשם ה"מדריך הכלכלי של לונדון" (London Financial Guide) על ידי הורטיו בוטומלי. ב-13 בפברואר באותה שנה שונה שמו ל-"Financial Times". תחילה העיתון פורסם כעיתון בעל ארבעה עמודים מהמרכז בלונדון. העיתון קידם את עצמו במהירות למעמד של "תנ"ך למשקיעים", כאשר היריב היחיד שלו הוא ה-Financial News. ב-1893 שינה העיתון צבעו לכתום-ורדרד - שינוי שהפך אותו לייחודי לעומת המתחרה העיקרי שלו. ב-1945 העיתון התמזג עם מתחרו, הוא הביא איתו תפוצה גדולה יותר, בעת שה-Financial News הביא שורה של עיתונאים מובלים.

במאה ה-20

בשנת 1957 הוצאת הספרים "פירסון" רכשה את העיתון, ובמהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, העיתון גדל במספר העומדים שכלל, במספר הקוראים ובהיקף הסיקור שלו. הוא הציב כתבים בערים מרכזיות ברחבי העולם, החל לסקר את הכלכלה העולמית עם עליית הגלובליזציה והתלות ההדדית בין מדינות וכלכלות ברחבי העולם. ככל שהסחר חוצה הגבולות וזרימות ההון גדלו במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, הוא החל בהתרחבות בין-לאומית משמעותית, תוך התבססות על העלייה של האנגלית כשפת העסקים הבינלאומית. ב-1 בינואר 1979 הודפס לראשונה מחוץ לבריטניה, בפרנקפורט; והחל מיולי 1985 בארצות הברית. מאז הפך לעיתון עולמי, המודפס בכ-20 מוקדים עם חמש מהדורות: בריטית, אירופית, אמריקאית, באסיה והמזרח התיכון.

ב-13 במאי 1995, "קבוצת הפייננשל טיימס" ביצעה את הצעד הראשון שלה לעולם המקוון, עם השקת אתר האינטרנט FT.com שכלל תחילה סיכום יומי של חדשות מרחבי העולם, והושלם בפברואר 1996 עם הוספת סיקור של מחירי המניות הבורסת הגדולות בעולם בסוף יום המסחר. גרסה שנייה של האתר הושקה באביב 1996. האתר מומן על ידי פרסום ותרם לגידול שוק הפרסום המקוון בבריטניה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20.

בשנת 1997, העיתון השיק מהדורה אמריקאית, שהודפסה בניו יורק, שיקגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, דאלאס, אטלנטה, אורלנדו וושינגטון די. סי.; אם כי העיתון הודפס לראשונה בניו יורק כבר בשנת 1985, אך במהדורה זהה לבריטניה. בספטמבר 1998, ה"פייננשל טיימס" הפך לעיתון הבריטי הראשון שמכר יותר עותקים בעולם מאשר בתוך בריטניה.

במאה ה-21

בשנת 2002, היה בין אתרי החדשות הראשונים בעולם שהקים חומת תשלום והחל לגבות תשלום על גישה לאתר שלו. שבמקביל באותה תקופה סבל מירידה במספר הקוראים של המהדרה המודפסת שלו. בנובמבר 2005 עזב העורך אנדרו גאוורס, על רקע הירידה בתפוצתו של העיתון.

בשנת 2006 איחד העיתון את מערכות האינטרנט והעיתונות הכתובה שלו. באוקטובר 2007 החליט העיתון לאפשר לקוראים לקרוא חלק מהתוכן באתר בחינם. בינואר 2009, המשבר הכלכלי העולמי, הודיע העיתון כי יתמקד בפיתוח המהדורה המקוונת שלו על חשבון המהדורה המודפסת.

במאי 2013 האקרים סורים פרצו לאתר העיתון.

ביולי 2015, לאחר 58 שנים בבעלות תאגיד "פירסון", העיתון נמכר לתאגיד התקשורת היפני ניקיי, תמורת 1.29 מיליארד דולר.

בנובמבר 2019, לראשונה מאז היווסדו ב-1888 מונתה אישה לתפקיד העורך הראשי, סגנית עורכת פייננשל טיימס וילידת לבנון רולא ח'לף, היא נכנסה לתפקיד בינואר 2020.

ביוני 2023, לאחר רצף אירועים אלימים ביהודה ושומרון שבהם הותקפו יישובים פלסטיניים, קרא מאמר המערכת של ה"פיננשל טיימס" לממשלות בארצות הברית ובאירופה לנקוט צעדים מעשיים נגד הכיבוש הישראלי וההתנחלויות, בהם איסור ייבוא סחורות המיוצרות בהתנחלויות; וטען לצביעות של המערב ביחס סלחני לישראל בהשוואה ליחס לפלישה הרוסית לאוקראינה.

בפברואר 2023, מאמר של הפרשן הבכיר של העיתון, מרטין וולף, ביקר בחריפות את קידום המהפכה המשפטית בישראל והזהיר מפני ההשלכות הכלכליות והמדיניות שלה; ו"הסכנה שישראל תהפוך לדמוקרטיה לא ליברלית שמביאה עימה סיכון של 'קפיטליזם מקורבים', בו קל למושחתים להצליח בפוליטיקה, בממשלה, בבתי המשפט ובעסקים; ואילו כניסתם של מתחרים חדשים והגונים לכלכלה נפגעת, כי הם זקוקים לשיפוט ולפקידות עצמאיים ומסתמכים על שלטון החוק".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייננשל טיימס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פייננשל טיימס (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של פייננשל טיימס (בסינית)

• פייננשל טיימס, ברשת החברתית פייסבוק
• פייננשל טיימס, ברשת החברתית X (טוויטר)
• פייננשל טיימס, ברשת החברתית אינסטגרם
• פייננשל טיימס, ברשת החברתית LinkedIn
• פייננשל טיימס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פייננשל טיימס, באתר רדיט
• פייננשל טיימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ניו יורק טיימס, העיתון היפני שרכש את "פייננשל טיימס" רוצה להשתלט בעזרתו על העולם, באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2015