IMAX
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית וחוסר דיוק חמור בהיבטים הטכניים. | |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית וחוסר דיוק חמור בהיבטים הטכניים. | |
IMAX (בתעתיק לעברית: איימקס) היא מערכת מקיפה של מצלמות קולנוע, סרטי צילום, מקרנים ואולמות הקרנה שמיוצרת על ידי "תאגיד IMAX" הקנדי, שידועה בזכות המסכים הגדולים שלה, בעלי יחס גובה–רוחב גבוה של 1.90:1.
אולמות IMAX מאופיינים במושבים שממוקמים בדירוג גבוה, בדומה לאצטדיון. בכמה מקומות נבחרים בעולם קיימים אולמות עם מסכי IMAX גבוהים במיוחד, בעלי יחס גובה–רוחב של 1.43:1.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרצון להעצים את הוויזואליה של הקולנוע יש היסטוריה ארוכה. ב־1929 חברת פוקס הציגה את ה"פוקס גראנדיור" מקרן חדש של 70 מילימטר, שבמהירות הוצא משימוש.
בשנות החמישים של המאה שעברה הטלוויזיה התחילה להיכנס למספר רב של בתים בארצות הברית. העובדה שאפשר לצפות בתכנים דומים לסרטי קולנוע בבית הפעילה לחץ על אולפני הסרטים למצוא דרכים לשמור על הקהל שלהם. עקב כך, מספר שיטות של צילום והקרנה למסך רחב נשקלו בכובד ראש ואף הוכנסו לשימוש: סינמסקופ ו־VistaVision הרחיבו את התמונה המוצעת ממקרן של 35 מילימטר, וכמו כן היו אולמות שהשתמשו במספר מקרני קולנוע כמו הסינרמה בשביל הצגה עוד יותר רחבה. על אף שהיא הייתה מרשימה, הסינרמה הייתה מגושמת, קשה להתקנה והרווחים שבין המסכים היו קשים להסתרה.
בהמשך חברות כמו Todd-AO ואחריה Panavision (שהתמחתה בעיקר בעדשות לשיטת סינמסקופ) החיו את שיטת הצילום ב-65 מילימטר וההקרנה ב-70. עם הזמן העלות של צילום בכמות הפילם שנדרשה לצילום ב-65 מילימטר ושיפורים באיכות של פילם 35 מילימטר הפכה את השיטה הזו למשמעותית פחות פרקטית וכלכלית, ועד תחילת שנות השבעים שיטות ה-65 מילימטר למיניהן (כמו גם ויסטה־ויז'ן) נעלמו ברובן אל דפי ההיסטוריה. שיטת הסינמסקופ, בעיקר עם עדשות פנוויז'ן, נהייתה הסטנדרט עבור סרטי קולנוע. עם זאת, הקרנות ב-70 מילימטר באולמות המצוידים לכך, אפילו של סרטים שצולמו ב-35 מילימטר, נשארו פופולריות יחסית עד לסוף תקופת הפילם בבתי הקולנוע.
תחילת ה־IMAX בשנות השישים המאוחרות, והפורמט שומש לראשונה בשנות השבעים. סרטים מעטים צולמו במצלמות IMAX במלוא אורכם, אך בשנים האחרונות, בעידוד קולנוענים כמו כריסטופר נולאן המשתמשים בפורמט, עוד ועוד סרטים מצולמים במלואם בפורמט ומכוונים להקרנה בו. לעיתים ההקרנה של סרטים בפילם בפורמט IMAX עדיין מתקיימת באולמות המצוידים לכך, ויש לה ביקוש רב.
מאפיינים טכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרני IMAX דיגיטליים מקרינים תמונה ברזולוציה של 2,048 על 1,080 פיקסלים, או 4,096 על 2,160 במקרני לייזר.
מקרני IMAX אנלוגיים משתמשים בסרט צילום גדול במיוחד ברוחב 70 מ"מ. בניגוד למקרנים קונבנציונליים, הסרט נע לאורך דרך המקרן ולא לרוחב, מה שמאפשר להקרין תמונה גדולה בהרבה מסרט 70 מ"מ רגיל שנע לרוחב. כמו בכל מקרני הקולנוע, הסרט מוקרן ב-24 תמונות בשנייה, אך עקב כך שהפריימים בסרט IMAX מצולמים לאורך הסרט ולא לרוחבו, הסרט מועבר במקרן במהירות של 102.7 מטרים לדקה, מהירות גבוהה במיוחד בהשוואה למהירותו של מקרן 70 מ"מ רגיל (34 מטרים לדקה), כדי להספיק להעביר את כל 24 הפריימים הגדולים הללו בשנייה.
הקול בשיטת IMAX
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנותיו הראשונות (תחילת שנות ה־70) של ה-IMAX הוא הכיל כשישה ערוצי קול מגנטיים שנמצאו על סרט הצילום. הקול ההיקפי כלל גם רמקול שמוקם על התקרה.
IMAX בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]_-_3-D_IMAX_Cinema_in_Eilat.jpg)
כיום אולמות IMAX בישראל נמצאים במתחמי פלאנט ומציגים בקביעות סרטים הוליוודיים עדכניים בפורמט IMAX, נכון ל-2025 קיימים בישראל שלושה אולמות קולנוע אשר משתמשים בפורמט IMAX: פלאנט ירושלים, פלאנט ראשון לציון ופלאנט באר שבע. אולמות פלאנט מציגים רק בפורמטים של IMAX דיגיטלי ו-IMAX 3D.
בעבר אולמות IMAX בישראל היו בבעלות חברת גלובוס מקס, להם היו שלושה אולמות קולנוע שהשתמשו בפורמט ה־IMAX:
- קניון הקריון שבקריית ביאליק
- One Plaza בבאר שבע
- The MAX – בית קולנוע שהופעל על ידי חברת גלובוס מקס וממוקם באילת. בעברו, לפני שנסגר, הציג סרטי תלת מימד ייעודיים.
גלובוס מקס סיימה את החוזה עם "תאגיד IMAX" ב־2009 ובעקבות כך הפכה את אולמות ה־IMAX לאולמות רגילים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של IMAX (בשפות מרובות)
